` רפורמה» בלוג הסתדרות המורים, אופק חדש למען המורים והחינוך בישראל

ארכיון פוסטים עם התג "רפורמה"

בין הוראה וחינוך

יום ראשון, 16 במאי, 2010

בשבוע שעבר צפיתי בסרט הצרפתי "יום החצאית"בבימויו של ז'אן פול ליליינפלד ובכיכובה של איזבל אדג'אני. הסרט מביא את סיפורה של מורה בתיכון ציבורי בפרבר פריזאי, שלומדים בו בעיקר בני מהגרים ממשפחות עניות. שגרת היום כוללת אלימות, עלבונות ומאבק בתלמידים חסרי מוטיבציה. המורה מאבדת שליטה והעלילה מסתבכת. אני ממליצה לאנשי חינוך לצפות בסרט זה.

כשיצאתי מבית הקולנוע לא הרגשתי תחושה של נחמה פורתא על כך שגם בארצות אחרות גואה האלימות בחברה ובבתי הספר הציבוריים. נזכרתי שוב ושוב בידיעות המתפרסמות בתקשורת שלנו בשנים האחרונות, באופן כמעט יומיומי, על התעללויות מיניות של בני נוער בילדות ובנערות צעירות, על מקרים קשים של אלימות פיזית, אלימות רכוש וונדליזם מכל סוג ועניין. כל יום אנו עדים לאירועים מסמרי שיער חדשים, העולים על כל דמיון.

מצב זה מעלה שוב ושוב את השאלה הנצחית – מי אשם במצב הנוראי הזה? האם ניתן לצמצמם תופעות מזוויעות אלה? איך קורה שאף אחד לא שם לב לאיתותי מצוקה מקדימים של הנערות המנוצלות מינית ומושפלות באופן כה מחריד? האם כחברה אנחנו יכולים להשלים עם ההקצנה וההחמרה של תופעות אלה מבלי שנוכל לנקוף אצבע לשינוי?

כרגיל במצבים כאלה, מופנית אצבע מאשימה קודם כל לבתי הספר. איפה הייתם? איך לא הרגשתם? חוזרת ונשאלת השאלה. שאלה זו מביאה אותי לניסיון לברר האם בית הספר הוא מוסד חינוכי, כהגדרתו השגורה בפי רבים, או שמא מדובר במוסד לימודי בלבד, בו מתקיימת הוראה ותו לא.

בין העברת ידע לחינוך

הגישה המקובלת היום בארץ וגם בעולם היא, שהעברת ידע (המתבטאת בהישגים לימודיים) היא המשימה העיקרית של המורים. הנחת העבודה היא, שהקניית ידע ופיתוח כישורים ומיומנויות קוגניטיביות אצל התלמיד, הם לב לבו של מעשה ההוראה.

המבחנים הבינלאומיים היוקרתיים, המקובלים במדינות אירופה ובארה"ב בנושא (פיז"ה, TIMSS ואחרים) מבססים אף הם גישה זאת. מדובר במבחני הישגים בלבד. נראה, שהקשר בין עבודה לבין תוצאה בתחום ההישגים הלימודיים הוא ברור. הישגים לימודיים ניתן למדוד. ניתן למדוד באמצעותם את ה"ערך המוסף" של עבודת המורה. כלי המחשוב המודרניים תומכים גם הם בכיוון זה. הם מאפשרים להצביע על שינויים ברמות הידע של תלמידים ע"י מבחני הישגים.

גם ההכשרה המקצועית של המורים תומכת בגישה זו. הכשרת המורים מתמקדת בעיקר בתחום הדיסציפלינארי, הדידקטי והפדגוגי של ההוראה. במחקרים הבודקים את איכות עבודת ההוראה ותוצאותיה, אנו מוצאים שיש התמקדות באיכות ההוראה ויעילותה: התמקדות בבדיקה של השגת סטנדרטים ידועים של מקצועות הלימוד וכן השגת מטרות הלמידה בהתאם לכיתה ולגיל התלמיד.

הוראה טובה מיוחסת להרכשת תוכן לימודי נדרש בשיטות המתאימות ללומדים. בדרך כלל אין התייחסות בנושא לאספקט החינוך.

קלישאה מקובלת אומרת שכל מורה הוא מחנך. באמצעות תהליך ההוראה ומבלי משים מתקיים גם תהליך חינוכי בו זמני. אינני רוצה לפסול לחלוטין גישה זאת, אבל אומר באופן הברור ביותר – חינוך הוא תהליך אחר, עצמאי, שאיננו מתבצע מאליו וכלאחר יד בבית הספר.

חינוך משמעו קודם כל תרומה לעיצוב אישיותו של הצעיר, הנחלת ערכים, הנחלת נורמות חברתיות נאותות, סיוע בצמיחתה והתפתחותה של האישיות האינדיבידואלית של כל תלמיד, הטמעת מוטיבציה להתקדמות בחיים, דרבון להגשמת חלומות. חינוך, על כן זקוק לזמן איכות משלו, זמן נפרד להתוודעות אישית, להכרת כישרונותיו, יכולותיו וצרכיו של התלמיד.

האם מספיק בשעת מחנך אחת?

האם ניתן מקום בסדר העבודה של בית הספר לפעילות מסוג זה? האם שעת חברה אחת בשבוע שמקבלת כל הכיתה היא הזמן הנכון שאמור להיות מוקצה לצורך כך? על שעת החברה, בשמותיה הנוספים, שעת מחנך או שעת חינוך – מוטל כל מה שלא נכנס בגדר הוראת מקצועות הלימוד.

למעשה, אין זמן איכות אמיתי לחינוך תלמידים. אין זמן אמיתי לקיום דיאלוג אישי בין מורה לבין תלמיד. בהעדר זמן כזה אל נתפלא שאנו מתעוררים למשמע ידיעות על התעללויות מסוגים שונים של צעירים. אל נתפלא שצעירות וצעירים במצוקה אינם רואים במורים אנשים בפניהם הם היו מוכנים לשפוך את ליבם. מערכת יחסים כזאת איננה נוצרת יש מאין. ניכור הוא תולדה של חוסר יחס. פתיחות היא תולדה של טיפוח קשר אישי ובנייה של יחסי אימון בין מורה לתלמיד.

על חשיבות עיצוב האישיות הצעירה יעיד גם ניסיוננו עם תלמידים, שלא התבלטו בתחום הלימודי בבית הספר והנה לאחר שנים במפגש אקראי מתברר לנו, שהם רכשו לעצמם מקצוע אקדמי גבוה ומכובד. ללמדנו, שאין לסגוד לתוכניות הלימוד העמוסות, הממלאות כל שעה בסדר יום העבודה שלנו בבית הספר.

מטרתנו כמורים וכאנשי הוראה להילחם למען מתן זמן נפרד לחינוך. אמנם איננו יכולים וגם לא צריכים למלא את מקום ההורים בחינוך ילדיהם, אבל אנחנו יכולים וצריכים להגדיל את חלקנו בתרומה לתהליך צמיחתם והתבגרותם. עלינו להילחם לקבלת זמן איכות לחינוך כחלק משגרת העבודה בבית הספר.

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

טבלאות שכר מעודכנות למורים, סגנים ומנהלים לפי דרגות

יום חמישי, 19 במרץ, 2009

מורים

  • לטבלת שכר למורים בעלי תואר ראשון לחצו כאן.
  • לטבלת שכר למורים בעלי תואר שני לחצו כאן.

סגנים

  • לטבלת שכר לסגנים ראשונים אקדמאיים לחצו כאן.

מנהלים

  • לטבלת שכר למנהלים אקדמאיים לחצו כאן.


לחזרה לתפריט הטבלאות לחצו כאן.

אירוח יוסי וסרמן בבלוג

יום ראשון, 1 במרץ, 2009

אנו מודים לכל הגולשים שהשאירו שאלות. כמו כן, אנו מודים למר יוסי וסרמן ולמר שלמה ישי, שעשו כמיטב יכולתם לענות למאות הגולשים ששלחו שאלות.


אנו בהחלט מקווים כי האירוח היה פורה ופרודוקטיבי בכל הקשור להעברת המידע הנכון והמהימן בנושא אופק חדש. אנו נמשיך באירוחים כדי לתת לכם, המורים ועובדי ההוראה, את מלוא האינפורמציה הדרושה.



בשל הביקוש הער והעניין הרב שנוצר סביב האירוח, נבצר מאיתנו לענות לכל השאלות. שאלות שלא נענו באירוח יזכו לתשובה מאחד ממומחי הסתדרות המורים כאן בבלוג. כמו כן, בתקופה הקרובה נעדכן על אירוח נוסף.




שלכם,

 

מערכת בלוג הסתדרות המורים.


חינוך הולם לא לעשירים בלבד

יום ראשון, 4 בינואר, 2009

לאחרונה התבשרנו על יוזמה חדשה בכפר שמריהו – תיכון פרטי בנוסח בתי הספר לעשירים בבריטניה, שמבטיח לגדל שם את מנהיגי העתיד. בתמורה לשכר הלימוד, ילמדו התלמידים בכיתות של 12 תלמידים בלבד, כשליש ממספר התלמידים בכיתות שלנו בבתי הספר הציבוריים (שלעיתים מגיע עד ל-40 תלמידים). המורים שילמדו את התלמידים יבחרו בקפידה. הם יהיו מורים מלאי מוטיבציה, שופעי רעיונות חינוכיים ויצירתיים.

(המשך…)

שכר המורים אינו נשחק

יום ראשון, 28 בדצמבר, 2008

אחת הטענות שמושמעות כיום כנגד אופק חדש היא שלמעשה, הרפורמה גורמת למורים לעבוד יותר ולקבל פחות. טוענים המתנגדים, שאופק חדש יוצר עיוות בחישוב השכר לשעה – אם בעבר קיבלו את שכרם בעבור 24 שעות לימוד בכיתה, הרי היום שכרם מחושב לפי שעות לימוד ושעות השהייה בבית הספר. על כן, הם אומרים, למעשה השכר לשעה נשחק. לטענה זו אין שחר.

(המשך…)

מערכת החינוך מרוויחה

יום חמישי, 25 בדצמבר, 2008

אופק חדש מיושם בבית הספר שלי, "שקמים" באשדוד, זו השנה השנייה. כאשר אני מסתכלת על השנתיים האחרונות ומשווה אותן לשנים שלפני כן, אני יכולה להגיד בודאות כי לא רק שהרפורמה מיושמת בהצלחה בבית הספר שלי אלא גם שמדובר בשינוי שבו כל הצדדים מרוויחים – גם התלמידים וגם המורים. כמובן שיש עוד נקודות שצריכות שיפור והרפורמה רק בתחילת דרכה, אבל בכל הקשור למקצועות הליבה, הרווח הוא כולו של מערכת החינוך.

(המשך…)

אופק חדש בצל האח הגדול

יום חמישי, 18 בדצמבר, 2008

שלשום הסתיימה סוף-סוף תכנית ניסיונית ראשונה של אופק 100. לא, אין מדובר בתכנית החלל של ישראל, וגם לא בתכנית ניסוי של התעשייה האווירית, אלא באופק, שהוא כפשוטו אופק של 100 ימים. בעקבותיו, עם ישראל יכול לנשום לרווחה: שפרה הצליחה לשרוד מאה ימים בבית "האח הגדול", ועכשיו היא, יחד עם בובליל וליאון, הם גיבורי האומה. הנה הם כבר במרכז עמודי החדשות ובוודאי מובטחים להם קמפיינים לבגדים, לבנקים ולמפעלי הגרלות. התשלום על כל קמפיין כזה ישווה בערך לשכרו של מורה בשלוש שנות עבודה.

(המשך…)

אופק חדש בלימודי המתמטיקה

יום רביעי, 10 בדצמבר, 2008

אתמול פורסמו הנתונים העגומים, המשקפים אחוזי הצלחה נמוכים במיוחד של תלמידי ישראל בבחינות המיצ"ב במתמטיקה ובלשון. התגובות לתוצאות היו קשות.


ראוי לעשות סדר בדברים. על מנת להצליח במתמטיקה נדרשים כמה וכמה פרמטרים חשובים: זמן מורה-תלמיד, מפגשים דיפרנציאליים בין התלמידים המורים, המותאמים לרמתו של התלמיד; מורים מקצועיים יוןתר, שעוברים השתלמויות ארוכות, מתוכננות לטווח רחוק, שתומאות תכניות לימוד עדכניות; ולא פחות מכך, התגייסות של התלמידים והוריהם.

(המשך…)