על מה תרצו לקרוא היום?

היכולת להקשיב – טכניקות ופתרונות ליצירת קשב ופתיחת המחשבה אצל תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז

היכולת להתרכז להיות קשובים וללמוד במהלך כל השיעור היא אתגר לא פשוט לתלמידים כמו גם לנו המורים. לכן כישורי למידה טובים חשובים לכל תלמיד, אבל במיוחד לתלמידים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. תלמידים אלו יכולים לבזבז זמן יקר ואנרגיות לעצמם ולמורים ולהפוך את השיעור ללמידה שבסוף מתבררת כלא יעילה. ריכזנו עבורכם תיאוריות, טכניקות ועצות חשובות להקניית כישורי למידה טובים שתוכלו להמליץ עליהם.

 

כמה פעמים נותרתם מבולבלים לנוכח העובדה שאחד התלמידים פותר בעיות מתמטיות סבוכות, אך בכל זאת לא מצליח לזכור את לוח הכפל? בעל ידע רב בתחומים רבים, אך כשנדרש להקשיב בכיתה ולמלא אחר הוראות ומשימות שניתנו לו הוא מגלה קושי רב?
איך זה ייתכן? הרי פוטנציאל היכולות האישיות גבוהות מעל הממוצע? ובכן, הסיבה העיקרית נעוצה בכך שהפרעת הקשב ממסכת אותם במסך ערפל של קשיים קוגניטיביים, חוסר ריכוז, מוסחות גבוהה, חוסר שקט, קשיי ארגון ובעיות בניהול העצמי.

 

אם כך מה בעצם מונע מילדים עם הפרעת קשב להגיע להישגים?

ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז הרבה פעמים נופלים בין הכיסאות בהתייחסות אליהם בבית הספר. מה שהורים רבים, מורים ואנשי מקצוע מפספסים הרבה פעמים, הוא שילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה, הסובלים מבעיות קשב וריכוז, לומדים להסוות את בעיות הקשב והריכוז ואפילו עובדים קשה למען ההסתרה הזו. בבית הספר ילדים עם הפרעת קשב, מגלים חדות, הגיון ויצירתיות רבה אך עדיין, הם לא מגשימים את שיא היכולות שלהם. זה יכול להיראות בכמה צורות: קושי בהתגייסות למשימה ו/או בהשלמת משימה. אי ביצוע שיעורי בית, חולמנות או יתר היפראקטיביות שמפריעה להם להשתלב בדינמיות בכיתה.

הפרעת הקשב והריכוז משפיעה ומחריפה בכתות בית הספר הגבוהות, שם נדרש לבצע ריבוי משימות ומשימות מורכבות המצריכות מהמוח אינטגרציה של פעולות מחשבתיות תוך כדי מודעות וארגון המידע החדש הנלמד. למשל, במטלות עם עומס בחומר חדש ללמידה, כתיבה ועריכת עבודות המבוססות על קריאה והבנת הנקרא, הטמעה וזכירת מידע למבחנים גורמים למאמצים אינטנסיביים מקשים על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ומתסכלים אותם בחוסר היכולת להתמודד.

 

האם ישנו קשר בין יצירתיות והפרעת קשב?

 

סקוט בארי קאופמן, פסיכולוג ומנהל מדעי של המכון לדמיון במרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה, טוען שמערכת החינוך נוטה להחמיץ את הקשר הישיר הקיים בין ADHD לבין יצירתיות. הוא מבסס את טענתו על מחקרים המראים כי המנגנון השולט על חלימה בהקיץ, דמיון ושיטוט מחשבות – האמור להיות פעיל בעיקר בזמן מנוחת המוח – הוא בעל פעילות-יתר אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. אלה, אומר קאופמן, "נתקלים ביותר קשיים מאחרים בדיכוי ו/או שליטה על פעילות הדמיון במוח". בעיניו, הקשיים האלו הם דווקא יתרונות.

"למעשה, ניתן להסתכל על מאובחני ADHD כאנשים שעודף בדמיון אצלם, מפצה על לקות הלמידה".

דמיון פעיל, מדגיש קאופמן, הוא זה המוביל ליצירתיות ולחשיבה יצירתית. זה גם מסביר את העובדה שאנשים שמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז ואנשים המסווגים כבעלי חשיבה יצירתית – דומים מאוד. כלומר, ניתן להסיק מדבריו שיצירתיות והפרעת קשב אכן הולכות יחדיו ואף בצורה אפקטיבית שתורמת רבות לאותו פרט. הבעיה טמונה בתיוג שאנו כחברה עושים. ברגע שהמאובחן מקבל את תגית ה-ADHD, מערכת החינוך עשויה לנתב אותו כתוצאה מכך, למסגרות או לתוכניות לימודים מיוחדות העלולות להגביל את מנעד הבחירה שלו בתיכון ובאוניברסיטה ואף לנטרל את הקשר הסימביוטי שנוצר אצלו בשילוב בין יצירתיות והפרעת קשב. קאופמן טוען שצריך להכיר במימד היצירתי המפותח אצל ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, ולזכור שלא תמיד המבנים הנוקשים של הכיתה או סביבת העבודה מתאימים להם או בעצם למוח שלהם, ולכן צריך לחשוב באופן יצירתי ולהגמיש עבורם את המבנים האלה.

עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז הוא מציע לעבוד בשיתוף פעולה עם המורים של ילדיהם, כדי לפתח צורות לימוד גמישות ויצירתיות מתאימות. למערכת החינוך כולה הוא קורא להיות קשובה יותר ליצירתיות: "צריך לתת לתלמידים ולסטודנטים הזדמנות ללמידה פעילה. תנו להם לשלוט בתהליך הלמידה, לאפשר להם להקשיב לקול הפנימי שלהם, לפנטזיות שלהם, לדמיון שלהם. תנו להם אוטונומיה ואז הם יפרחו".

 

להתרכז יותר או להתעלם יותר?

 

אחת מהתופעות החשובות והמפריעות ביותר, כשמדובר בהפרעת קשב וריכוז, היא מוסחות.

כלומר שמירה על ריכוז למרות הסחות הדעת והגירויים בסביבה. למשל, כשמישהו מדבר אליך אתה מרוכז רק בו ללא הסטת הקשב למה שקורה מסביב."הדבר קצת יותר מורכב ממה שחושבים, הריכוז מתפתח בשלבים". מסבירה בקה אריסון מביה"ס לרפואה בויסקונסון ארה"ב. "בתחילה הילדים נוטים להתרכז בדבר אחד מסוים למשך הרבה זמן ומתעלמים מכל שאר הדברים. אנו רואים זאת בעיקר אצל תינוקות. בשלב השני הם נוטים להיות מפוזרים. הם נוטים לעבור מפעילות אחת לשנייה במהירות. בשלב השלישי, ילדים מפתחים ריכוז סלקטיבי-הם מפתחים את היכולת להפעיל את הריכוז שלהם מתי שהם רוצים, לדוגמא לעבור מתשומת לב להרבה דברים לתשומת לב לדבר אחד מסוים .לילדים מסוימים לוקח יותר זמן להגיע לשלב השלישי בדיוק כפי שילדים מסוימים מתחילים ללכת מאוחר יותר מהאחרים".

במחקר שבוצע על ידי שני פסיכולוגים באוניברסיטת Simon Fraser שבקנדה עולה כי יש לבחון דרך טיפולית אחרת הקשורה דווקא בהתעלמות מהסחות דעת, ולא בשיטה הנהוגה כיום המדברת על העלאת הקשב והריכוז.

 

האם צריך להתרכז יותר או להתעלם יותר מהסחות דעת?

 

החוקרים John M. Gaspar and John J. McDonald מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת Simon Fraser University שבקנדה, גייסו למחקר קבוצה של 47 תלמידים.

כולם מתחת לגיל 21. במהלך הניסוי, כל משתתף חבש כובע אליו מוצמדים אלקטרודות אשר אפשר לחוקרים למדוד ולתעד את הפעילות המוחית.

תוך כדי חבישת הכובע, כל משתתף קיבל סדרה של משימות אשר דרשו הפעלת קשב וריכוז לאורך זמן, וקשב וריכוז עם הסחות. החוקרים בחנו את הפעילות המוחית שנוצרה במהלך המשימות. הם מצאו שקיימת פעילות מוחית ספציפית בעת שנדרש היה להתעלם מהסחות הדעת (חזותיות). וכן גילו שהפעלת אזור מוחי זה הצריך מהמשתתפים מאמץ מודע ומכוון. זה אולי נשמע ברור מאליו, אך החוקרים טענו שזהו המחקר הראשון שבחן את נושא הפרעת הקשב והריכוז מכיוון אחר – דרך יכולת ההתעלמות במקום יכולת הריכוז!

 

מה הקשר לתרבות הטכנולוגית?

 

על פי ממצאי המחקר, החוקרים מעלים השערה שההתפתחות הטכנולוגיה משפיעה על הסביבה היומיומית בהוספת אין ספור גירויים המהווים סביבה רבת הסחות דעת (כגון טלוויזיה, משחקי מחשב, סמארטפונים וכו'). כולנו מכירים את המציאות הזו וגם מכירים בעובדה שלא אחת טכנולוגיות אלה מהוות גורם מסכן חיים. הסחות דעת הם גורם ידוע למעורבות בתאונות (לדוגמה, אנשים שמדברים או מסמסים בנייד במהלך חציית כביש או במהלך נהיגה במכונית). החוקרים מציינים במאמר שפורסם במגזין הידוע The Journal of Neuroscience את מסקנתם:

על הקהילה המדעית להתחיל לבחון את הפרעת הקשב מזווית אחרת: לא איך להצליח להתרכז יותר, אלא איך להצליח להתעלם יותר.

 

ריטלין בעד או נגד?

 

למעשה ריטלין היא תרופה אשר שימשה בתחילת דרכה כתרופה מעוררת וממריצה, והיום משמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. המרכיבים הפעילים (מתילפינידאט) של התרופה פועלים במערכת העצבים המרכזית שבמוח באופן שעדיין לא ממש ברור לנו. תרופת הריטלין מוגדרת על פי החוק הישראלי, כלומר על פי פקודת הסמים המסוכנים כתרופה נרקוטית.

ישנן מספר סיבות בגינן ריטלין זכתה לפופולאריות ממנה היא נהנית היום. בראש ובראשונה מדובר על תרופה שאכן מסייעת ל-70% מהחולים להתמודד עם הבעיות שלהם בדגש על בעיית המיקוד והריכוז לאורך זמן. ישנם חוקרים שסבורים כי אנשי החינוך והלחץ מהם הופכים את התרופה לפופולרית. צוות המורים בבתי הספר מעדיפים שהתלמידים יהיו בעלי התנהגות שקטה ולא מפריעה. כך השיעור יעבור בקלות רבה יותר. סיבה נוספת לפופולאריות לשאלה ריטלין בעד ונגד היא שבאופן עקרוני מדובר על מעין "תרופת קסם". הילדים ההיפראקטיביים והלא מרוכזים שנוטים לנוע הרבה ולהשתולל תדיר, הופכים במחי כדור לילדים שקטים ומשתפי פעולה. זה מאפשר למערכת המשפחתית ולמערכת החינוך לחסוך מעצמן את המשאבים הדרושים בהרגעת ילד שסובל מהפרעות קשב וריכוז.

 

ולמה יש קריאות להחרים את הריטלין?

 

אחד הטיעונים המרכזיים של תנועת הנגד שקמה לריטלין היא שמדובר בסם שהופך ילדים נמרצים, אנרגטיים ויצירתיים ל"זומבים". הורים רבים נחרדים לגלות שהילד המוחצן והשמח שלהם הופך בכל יום לאחר נטילת התרופה לילד אחר. הוא יהיה מופנם, שקט ואפילו יש שיאמרו "רדום". בנוסף לכך בסופו של דבר מדובר על חומר כימי שפועל במוח ואין לדעת באמת אילו תופעות לוואי לטווח ארוך קיימות לתרופה. כמו כן מדובר על תרופה ממכרת מאוד שיוצרת לא רק תלות פיזית כי אם גם תלות נפשית חזקה. דמיינו לעצמכם שילדים רבים נוטלים את התרופה באופן קבוע במשך מספר שנים רצופות. האם הם בכלל זוכרים את החיים בלעדי התרופה? כנראה שהתשובה היא לא.

 

חשוב לזכור כי יכולות קוגניטיביות כגון: סדר, ארגון, מחשבה ותכנון לטווח הארוך, הן אלה המאפשרות להישאר מרוכז וקשוב לאורך יותר זמן, להיות מסוגל לארגן את החומר הנלמד, להטמיע ולזכור לטווח הארוך הן חיוניות ביותר ואותן ניתן ללמוד ולתרגל במהלך החיים בבית, בכיתה ואף במסגרות שונות מחוץ לבית הספר.

ישנן הרבה דרכים לגשת לנושא, מהניסיון שלנו עם ילדים נוכל להמליץ להורים לעודד את ילדיהם לעסוק בפעולות שונות בבית המהוות פתרון יעיל בעזרה לילדים שמתקשים להתרכז:

תחילה מומלץ לעודד "תרגילי מח" המתאימים לגיל הילד כגון:צביעה, משחקי קופסא, פאזלים. פעילויות אלה יעילות במיוחד עבור הילדים משום שההורים ומבוגרים אחרים יכולים להשתתף בהן. ניתן לשלב בהדרגה משחקים מורכבים יותר ופאזלים גדולים יותר ככל שהילד גדל ועד ללמוד לשחק שח מט.

 

אומנויות לחימה מחזקות את המח והשרירים אחת מהתמורות הרבות של אומנויות לחימה היא הדרך בה הן מחזקות את המח. המשמעת הטבועה באומנויות הלחימה מתפתחת מהר אצל התלמיד וגורמת לשינוי לטובה בקשב שלו. אומנויות לחימה מספקות תרגול למח. החל מהיום הראשון לאימונים, מוצב לילדים האתגר לחשוב באותה מידה שבה הם נדרשים לפעול. לימוד התנועות והקאטות דורש ריכוז. אחת הסיבות שאומנויות לחימה כל כך יעילות היא שהאימון מחזק את הזיכרון בזמן פעילות. כדי לחזק את הזיכרון בזמן פעילות חשוב להשתמש בחזרות והפעלה של מערכות רבות, כגון: ראיה ושמיעה, באותו זמן שהתלמיד מנסה לבצע את הפעולה הנדרשת. התלמידים לומדים מדוגמא אישית, מהסבר ומחזרות.

 

שיטת האימון למיינדפולנס קיימת כבר אלפי שנים במסורות שונות (למשל אצל היהודים בקבלה, אצל המוסלמים הסופים, בכתות נוצריות מסויימות, בבודהיזם) ומטרתה טיפוח מיומנויות של קשב וריכוז, ויסות רגשי, יכולות הכלה של כאב פיזי ונפשי וכן רגשות חיוביים כגון חמלה ואמפתיה. מיינדפולנס היא למעשה סוג של מדיטציה. למרות שמדיטציה נתפסת אצלנו כמצב של "שנטי" רוחני, רוב המדיטציות הם עבודה קשה של אימון מוחי. אדם צריך להפנות את הקשב שלו מהחוץ אל הפנים ולהתבונן בפעילות של החושים, הרגשות והמחשבות, ממש כמו מדען, אך באופן לא שיפוטי. האימון מאפשר לפתח מיומנות של מיקוד וקשב אבל גם שליטה מוחית על היכולת להגיב או לא להגיב, ולכן נותן למתאמן הרגשה של שליטה.

 

על ידי הפניית "פנס הקשב" שלנו אל התחושות הפיזיות שמתרחשות בגוף בזמן שאנו חשים אנחנו מציפים אותן אל המודעות שלנו. בחקר המוח קשב ומודעות שזורים זה בזה ויש הטוענים שאלו שני צדדים של אותה מטבע, משום שעל ידי הפניית קשב אנחנו מפתחים מודעות.

בבסיס התפקוד התקין של היכולות הקוגניטיביות שלנו עומדות מספר מיומנויות בסיסיות יותר כמו היכולת לתפוס את מה שמתרחש בכל רגע בתוכנו ומסביבנו, היכולת להפנות קשב למקום הנכון והיכולת להכיל טווח רחב של רגשות ולווסת אותם לפי הצורך. כאשר אדם מסוגל לתפוס בבהירות רבה את מה שמתרחש, לייצב את הקשב שלו לפי רצונו ולהכיל ולווסת את רגשותיו ביעילות גבוה הוא במצב של קשיבות/מודעות גבוהה (mindful).

 

עד כה נהוג היה לחשוב שמיומנויות אלו מולדות ולא ניתן לשפר אותן באופן ניכר. אולם חוקרי מוח הראו כי תרגולי מוח בסיסיים הנקראים תרגולי מיינדפולנס (mindfulness) יכולים לתרום לטיפוח המיומנויות הללו. במהלך התרגול, האדם מתאמן במיקוד הקשב שלו אל מה שמתרחש בתוכו (למשל הנשימה שלו) או בעולם (למשל צלילים חיצוניים) בכל רגע וכן מפתח גישה של שיוויון נפש וקבלה של מה שמתרחש ומתאמן באי תגובה לגירויים השונים.

מה יודעים על ההשפעות של תרגול מיינדפולנס על המוח ?

ממצאים התנהגותיים/קליניים: אימון מיינדפולנס תורם לויסות רגשי טוב יותר וליכולות משופרות של בקרה קוגניטיבית, משפר את יכולות קשב ועוזר לבנות מערכת קשבית שיכולה להשאר יציבה לאורך זמן, מגביר עמידות לסטרס ולפסיכופתולוגיה באמצעות שיפור יכולת ההתמודדות עם סטרס, כאב כרוני, מחלות כרוניות (כגון סרטן), דכאון, OCD, הפרעות אישיות, ADHD ועוד ותורם ליכולות של התבוננות "על" (מטא קוגניציה) ומפחית אוטומטיות.

 

למה פיתוח מיומנויות של בהירות, קשב וריכוז, וויסות רגשי חשובה לילדים?

 

על ידי פעולה חוזרת של ניסיון למקד את הקשב לאובייקט מסוים אנחנו בעצם מאמנים את "שריר" הקשב ומחזקים אותו. בעולם עמוס הגירויים של היום, שבו מערכת הקשב שלנו כל הזמן קופצת מגירוי לגירוי, המיומנות הזו כמעט לא קיימת אצל ילדים ויש לטפח אותה באופן מודע.
יכולות למידה מתבססות על היכולת להתמודד עם קשיים, תסכולים ואתגרים ולהתמיד בתהליכים ארוכים. לשם כך יש צורך במערכת רגשית יציבה ומווסתת שיכולה להתמודד עם קשיים.
היכולת להתמודד עם כעס ועלבון, לא להגיב מיד ובאופן אוטומטי, ולהירגע באופן עצמאי מצמצמת תגובות אלימות ותוקפנות.

 

שיטה נוספת היא שיטת האימון המוחי של AttenGo. שהינה תכנית אימון מוחי (Brain Training for ADHD) המבוססת על פעילות נוירו-קוגניטיבית, כלומר כזו שמשפיעה על המוח באמצעים קוגניטיביים.
שיטת האימון המוחי של AttenGo, באה בראש ובראשונה כדי לשפר קשב וריכוז באופן משמעותי. כמו כן: להפחית אימפולסיביות, היפראקטיביות, חוסר ארגון וקושי בניהול עצמי. זו למעשה תוכנית תרגילים מותאמת אישית לכל אחד ואחד (החל מגיל 6 ועד מבוגרים) אשר אותה מבצעים במחשב המחובר לאינטרנט. בתחילה מבצעים מבדק ראשוני לצורך בדיקת היכולות והכשלים הקוגניטיביים (ריכוז, קשב, זיכרון, ארגון ועוד) ואחר כך ממשיכים לתכנית האישית המתקדמת בהתאם לקצב האישי.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.