על מה תרצו לקרוא היום?

לא כל יום פורים, האומנם?

מאת: יעלה מיכל גנות
מאיירת: צופית שלום

במקורות היהודיים תולים את מנהג התחפושות בפורים בפסוק מתוך מגילת אסתר: "אשר נהפך
להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב " .
ולמה הכוונה? במקום שהפרסים ישמידו את היהודים, ההיפך הוא שקרה: היהודים נפרעו משונאיהם
ובמקום שי"ד באדר יהפוך ליום אבל ויגון ליהודים, הוא הפך ליום משתה ושמחה.
אם ניקח מהמגילה את אותו הפסוק המהווה את הרעיון העומד בבסיס חג הפורים לתוך היומיום
שלנו, נגלה ש"המהפכים" הללו קורים בחיינו באופן תדיר ואפילו על בסיס יומי.

בואו נחזור לרגע קט לילדות. ילדים חיים בהווה, ברגע הזה ממש. הם מחוברים לעצמם ולרצונותיהם
ויודעים לבטא אותם בקול. אני מתבוננת בהשתאות בבני התינוק היודע לסמן כשהוא רעב, עייף או
כשמשהו מציק. אפילו הטון והעוצמה משתנים בין סוג אחד של בכי למשנהו.
במהלך החיים אנו מושפעים מסוכני ה'חיברות' הרבים המקיפים אותנו (משפחה, חברים, בית ספר,
תנועות נוער, מקומות עבודה ועוד) וכך מתערבבים הרצונות הפרטיים שלנו עם הרצונות של הגורמים
השונים בסביבה המקיפה אותנו ונוצר שעטנז של רצונות.

התהליך הזה של עירוב הרצונות הרחיק אותנו מעצמנו וכך באופן מודע או שלא במודע, התחלנו
לשים על עצמנו מסיכות ולהתחפש למי שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים להיות ולמי שהחברה מצפה
מאתנו שנהיה.
"מי מסתתר מאחורי המסכה ?" שרים רמי פורטיס וברי סחרוף בשירם "חתול מפלצת".
אז מי באמת נמצא שם?
קחו למשל מסכה של ליצן שמרגיש תמיד צורך להצחיק את כולם בעוד הוא עצוב מבפנים או שעושה
זאת רק כדי לזכות באהבת הסובבים אותו. קיימת גם המסכה של 'החזק', זה המראה כלפי חוץ חוסן
ושום דבר לא יכול לפגוע בו, אך בפנים הוא כמו עלה נידף שרק משתוקק לכתף להניח עליה את
ראשו ולנוח. ואלה רק שתי דוגמאות מתוך מגוון רחב של "מסכות מדף" שהן חלק בלתי נפרד ממלאי
המסכות בו אנו מחזיקים.
המסכות מגינות עלינו מחשיפה, מאינטימיות, מייצרות עבורנו סטטוס שאנו שואפים להגיע אליו
ומשפיעות על האופן בו אנו רוצים להיתפס על ידי הסביבה. המסכות משרתות אותנו (או שלא)
ומקנות לנו את היכולת לעמוד בסטנדרטים שמכתיבה החברה.
עם השנים גדלה כמות המסכות שברשותנו ואנו מוצאים את עצמנו עוטים מסכות שונות המותאמות
לאנשים שונים ולמצבי חיים שונים.
וכך, כל יום בבוקר כשאנו מביטים במראה, ניבטת אלינו דמות חדשה, קצת אחרת מזו שהופיעה ביום
הקודם –

"לִפְעָמִים מְחַיֶּכֶּת, לְעִתִים נִרְאֵית נִסְעֶּרֶּת.
יֶּשְנָם יָמִים בָהֶּם הִיא צוֹחֶּקֶּת,
לִפְרָקִים הִיא עֲצוּבָה,
בָאֲחֵרִים מְאוֹד אוֹהֶּבֶּת,
אֶּתְמוֹל כְלִימוֹן חֲמוּצָה".
(מתוך הספר "מראת הקסמים של אלונה" / כתבה: יעלה מיכל גנות,
איירה: צופית שלום, בהוצאת סער)

הדמות במראה מייצגת את מצב הרוח או בשפה היותר רוחנית את ההוויה שעמה אנו יוצאים אל יום
חדש. אנו מביטים במראה ורואים את התשובה לשאלה "מי אני היום?"
בספר הילדים שכתבתי "מראת הקסמים של אלונה", מתבוננת אלונה, הגיבורה הראשית, במראה
והדמות שנשקפת אליה צובעת את אלונה בצבע המתאים למצב רוחה באותו הבוקר. כשאלונה
כועסת, היא נצבעת בירוק ודרך הסביבה היא חווה את מצב הרוח / ההוויה אותה היא בחרה:

"וְהִיא כְלָל אֵינָהּ מְבִינָה ,
לְאָן נֶּעֶּלְמוּ כָל חֲבֵרֶּיהָ ?
וּמַדּוּעַ אִמָא רוֹגֶּזֶּת
וְכֻלָם חוֹשְשִים מִפָנֶּיהָ ?"
אך "כְשֶּאַלוֹנָה צְהֻבָה
חִיוּךְ שוֹבָבִי נִפְרָשׂ עַל שְׂפָתֶּיהָ
כְמוֹ שֶּמֶּש צְהֻבָה מִשְתוֹבֶּבֶּת,
וְכֻלָם צוֹחֲקִים בִמְלוֹא פֶּה מִתַעֲלוּלֶּיהָ ".
(מתוך הספר "מראת הקסמים של אלונה" / כתבה: יעלה מיכל גנות, איירה: צופית שלום, בהוצאת סער)

קיים פער בין מי שנמצא מאחורי המסכה לבין הייצוג של אותה מסיכה. ולכן, תמיד כשנעטה מסיכה
יהיו לכך מחירים ורווחים.
הרווח הגדול הינו הגנה שאנו מאפשרים לעצמנו ברגעים מסוימים, עימם אנו מתקשים להתמודד
כשאנו חשופים. ניתן לראות את הרווח גם באמצעות המשפט: fake it until you make it כלומר
אדם שנוטה להתנהלות שלילית עוטה מסכה שמסמלת טוב עשוי להיות מושפע ממנה ולשנות
מידותיו עד שיהפוך להיות אדם המתנהל בצורה חיובית יותר כלפי עצמו וכלפי סביבתו.
המחיר הגדול שגובה המסכה הינה התרחקות מ"האני" וכן העובדה שמי שאנחנו בוחרים להיות
משפיעה על המרחב בו אנו חיים ופועלים ועל האנשים הנוספים הנמצאים בתוכו.

צריך להיזהר שהמסכה לא תהפוך לחלק מאתנו וכך כבר לא נזכור מי אנחנו באמת.

הרעיון בספר ובכלל כמוטו לחיים הינו שניתן לבחור בכל רגע צבע אחר מזה שנבחר בבוקר דרך
מענה לשאלה קצת שונה: "מי אני רוצה להיות היום? כרגע?" וכן… מותר גם לפעמים לבחור
לכעוס או להיות עצובים.

"חָשוּב שֶּאַלוֹנָה תֵדַע
כִי רַק בְיָדָהּ הָאֶּפְשָרוּת
לְשַנּוֹת אֶּת הַדְּמוּת שֶּבַמַרְאָה
וְאֶּת הַצֶּבַע לִקְבעַֹּ בִמְהִירוּת
וְגַם אִם לֹא תָמִיד יוֹצֵא
צֶּבַע מֻצְלָח בִמְיֻחָד ,
נִתָן מִיָד לְשַנּוֹת אוֹתוֹ
בְמַבָט קָצָר אֶּחָד ".
(מתוך הספר "מראת הקסמים של אלונה" / כתבה: יעלה מיכל גנות, איירה: צופית שלום, בהוצאת סער)

הדברים פועלים לטובתנו רק כשאנחנו נאמנים ומחוברים לעצמנו ומתנהלים מתוך המקום הזה.

אך האם יש לנו לפחות מקום אחד בו אנו מרשים לעצמנו להיות אנחנו? בלי הסתרות ובלי זיופים?

"מראת הקסמים של אלונה" העוסק בבחירות דרך רגשות וצבעים ומיועד לילדים בגילאי 4-8. הספר נמכר ברשתות הספרים ואף סוקר במוסף הספרים של עיתון הארץ.
כל המעוניין לרכוש את הספר, מוזמן לפנות למייל Yeela257@gmail.com

הכותבת: יעלה מיכל גנות, הינה מחברת הספר "מראת הקסמים של אלונה". אימא ליואב, בעלת
תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני נוסף בייעוץ ארגוני מאוניברסיטת ת " א.
בוגרת תכנית 'עוצמה', מרצה, יוצרת, מנחת קבוצות ומאמנת אישית. זהו ספרה השני.
Untitled-2Untitled-1




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.