על מה תרצו לקרוא היום?

ירוקים, ולא מקנאה

המהפכה הירוקה יכולה להשתלב באופן מדהים אל תכני הלימודים כחומר מעשיר, רק תסתכלו על בית ספר קפלן בחדרה.

המושגים "אורח חיים מקיים" או "המהפכה הירוקה" כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי וחדרו לתחומים רבים, אבל מה הם באמת אומרים? למעשה, מדובר במגוון של אלמנטים שמכניסים את "הירוק" לחיים שלנו, בין אם מדובר  בבנייה ופיתוח סביבתי של מבנים אקולוגיים, דרך הכנסת התחום בווריאציות שונות למוסדות ההשכלה הגבוהה  ועד הפעילות  הנעשית בבתי ספר יסודיים.

"בבית ספר "קפלן" בחדרה" מספרת לנו נטע לויט, מחנכת כתה א' "המנהלת שלנו מאוד מעורבת אקולוגית, שרה טויל,  ופנתה אלי בבקשה להקים "מועצה ירוקה" שתפעל להעלאת המודעות בתחום ותיזום פעילות בנושאי איכות הסביבה, קיימות ואקולוגיה". "נעניתי לפניה הזאת כי מדובר בתחום שגם קרוב מאוד לליבי וחשוב לי להנחיל אותו כבר בגילאים הצעירים". היופי בפעילות של לויט הוא שהמועצה הירוקה מורכבת כולה מחבר התלמידים עצמם:

זו כבר השנה השלישית שלויט מתכנסת מדי שבוע עם חברי המועצה, כ-30 תלמידים מכיתות ב'-ו', בנושאים ירוקים שונים שהבית ספר רוצה לקדם.

אחד מנושאים אלו היה החיסכון בנייר, ניצול נכון שלו והדגשת החשיבות של המעבר לעבודה באמצעות הדואר האלקטרוני. בעזרת שיתוף הפעולה של התלמידים, המשימה הוגדרה כהצלחה והתכנים הועברו הלאה.

כמו כן, הלימוד האקולוגי הוא לא רק תיאורטי אלא גם מלווה ביציאה לשטח: בשנה שעברה יצאו חברי המועצה לסיור בשדות ים כדי ללמוד על הסביבה הימית ועל  שימור החוף ובעלי החיים החיים בו. "החשיבות של היציאה מבית הספר לסיורים היא לא רק לצורך רכישת מידע. מעבר לכל הסלוגנים חשוב לי שהילדים ילכו ברגל בטבע ויפגשו באופן בלתי אמצעי את החי והצומח בו. מבחינתם, הם שמחים ומרגישים טוב ומבחינתי אני מאמינה בלמידה דרך הרגליים" משתפת לויט.

השנה הצטרף בית הספר לפרויקט "המרוץ לירוק", משחק ארצי ברשת שנערך בשיתוף המועצה לארץ ישראל יפה ו"רשת" שמשדרת את "המרוץ למיליון". הפרויקט כולל שלוש משימות שבית הספר (בהובלת קבוצת תלמידים) צריך לבצע באופן הטוב ביותר. המשימות האלו הן: הקמת פסל סביבתי מחומרים ממוחזרים ופסולת, יצירת שינוי סביבתי בסביבתו הקרובה של בית הספר והשלישית בשלב הגמר היא בחירת נושא סביבתי ולהציגו באמצעות וידיאו קליפ קצר, פרסומת או תשדיר סביבתי.

במשימה הראשונה, יצירת פסל סביבתי, אין ספק שהפסל שיצרו תלמידי "קפלן" היה מקורי בהחלט: כל תלמיד התבקש להביא לבית הספר קרטון שמימדיו מספיקים לשמש לכל ילד "בית". ביום הפעילות התכנסו בחצר  300 תלמידי כיתות ב-ד עם המורות, חיברו  את "הבתים" זה לזה, ציירו חלונות ודלתות ושאר פרטים כיד הדמיון והכישרון, ותוך ארבע שעות הפכו את החצר לשכונה אחת גדולה כמו שכונת בית אליעזר בה הם גרים.

"מעבר להנאה והפעילות המשותפת , הרעיון הירוק שהנחה את פרויקט הפיסול היה המחשה לנושא המיחזור: החומר שלקחנו מפח האשפה גם חוזר לשם אחרי שהוא מתבלה" מסבירה לויט "הראנו איך ניתן לקחת חפץ או חומר שכבר עשו בו שימוש מסוים ולהשתמש בו שוב באופן שונה, לתת לו חיים חדשים ,וראינו  שלא מוכרחים כל הזמן לדרוש ולרכוש עוד ועוד דברים חדשים".

בימים אלה ממש מצפים ב"קפלן" לעלות לשלב השני במשחק, כלומר לצבור מספיק "לייקים" בעמוד הפייסבוק של התחרות, אבל כפי שנטע לויט אומרת: "את הפרס האמיתי, התלמידים כבר קיבלו"
.



"אופק חדש" נכנס בשנה האחרונה בסערה לחיינו. התהליך חולל שינוי בקרב בתי הספר בישראל, שינוי שיצר תחושות לכאן ולכאן: היו מורים שהתלוננו על הרפורמה; היו מורים שהתלהבו מהרפורמה. מורים רצו להיות הראשונים לעשות את השינוי, מורים רצו להיות האחרונים ויש כאלו שלא רצו כלל


2 thoughts on “ירוקים, ולא מקנאה

  1. קארין

    אני מאוד בעד מהפכה ירוקה או איך שתקראו לזה – אם זה בבתי ספר ואם זה בתחבורה. אני חושבת שלימוד צעירים כבר מגיל צעיר לשמור על הסביבה ייצור עתיד טוב ונקי יותר. צריכים ללמד אותם לשמור על הסביבה עוד מגיל קטן – לא לזרוק דברים ברחוב על הרצפה, ללמד אותם את החשיבות שבזה. יש משהו שנוגע לסביבה שאני לא מבינה – היברידי.מה זה היברידי? זה משהו של הסביבה? אני יודעת שיש רכבים היברידים ששומרים על הסביבה כי הם לא עובדים על דלק (זה לפחות מה שבעלי אמר לי פעם) אבל מה זה בנקאות היברידית שמזרחי טפחות מפרסמים עכשיו? ראיתי סרטון שזה בעצם מצד אחד פיתוח טכנולוגי אבל עם שימוש בבני אדם וביחס אנושי ללקוחות – מה הקשר בין מחט לת*ת? לא מבינה למה זה נקרא היברידי וזה נקרא היברידי? אז היברידי זה לסביבה או לבנק? ובהצלחה לבי"ס קפלן – מחזיקים לכם אצבעות

    Reply
  2. אודליה

    הבנק הבין שהיברידי זה אופנתי…אז תופסים טרמפ…

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.