על מה תרצו לקרוא היום?

אופק חדש באוכלוסיות מעורבות

איריס קונפינו, מחנכת כיתה ה" בבית הספר בן גוריון ברמלה, 16 שנים במערכת:


פורים עבר. אני שמחה שכל התלמידים השתתפו. לומדים אצלנו יהודים וערבים, ילידי הארץ וגם עולים מחבר העמים לשעבר ומאתיופיה. לא מזמן נקלטו אצלנו גם תלמידים מדרום אמריקה. לכל ילד יש סיפור אחר, ואני תמיד שואלת איך היה בארץ שממנה עלה, כדי כמה שיותר להכיר את התלמידים. גם הרמה של הילדים בלימודים מאוד שונה.

רכזת העולים שלנו אחראית על כל הילדים החדשים, שהרבה פעמים מגיעים אלינו טריים טריים, כמה ימים אחרי שנחתו בארץ. הרכזת  נותנת להם גם את השעות הפרטניות בעברית, כי ברור שבלי שפה אי אפשר לקיים בכלל תקשורת ובטח שאי אפשר ללמוד.


בזמן האחרון אני מתרכזת בשעות הפרטניות בעיקר בחשבון, כי ראיתי שהרבה תלמידים צריכים תגבור. אני מארגנת קבוצות של ארבעה-חמישה תלמידים ברמה דומה ולפעמים יש בקבוצה עולים ותיקים יחסית מאתיופיה, ישראלים ועולה חדש מדרום אמריקה וזה דווקא נחמד. אנחנו כבר שנה שלישית ברפורמה ולפי דעתי השיעורים האלה לא רק עוזרים לתלמידים בלימודים, הם עושים הרבה יותר.


היום אני רואה שהיו ילדים ביישנים שלא השתתפו בכלל בשעורים בכיתה ועכשיו יש להם הרבה יותר ביטחון ויש ילדים שהיו איתם בעיות התנהגות ועם הזמן ההתנהגות שלהם מאוד השתפרה. ראיתי online casino גם שלפעמים הילדים בקבוצה מתחברים וזה גם חשוב.


לי אישית היה בהתחלה קצת קשה להתרגל לרפורמה, בגלל היום הארוך. זה שינה לי חלק מהתוכניות וגם עייף אותי. עכשיו כבר התרגלתי ואני מבינה יותר כמה חשוב הקשר תלמיד-מורה במיוחד במקום כמו שלנו.


ליטל קדושים, מחנכת א"3 בקמפוס ביאליק-רוגוזין בתל אביב:


בבית הספר שלנו לומדים הרבה ילדי מהגרי עבודה. המצב שלהם מסובך כי הם עוזבים את בית הספר ברבע לשלוש וחלקם לא הולך הביתה אלא למשפחה של חברים עובדים זרים שנותנת להם ארוחה חמה ושם הם נשארים לפעמים עד הערב כשההורים שלהם חוזרים מהעבודה. בגלל זה האינטראקציה שלהם עם ההורים מסתכמת לפעמים במקלחת ולישון.


השעות הפרטניות מאפשרות לי קשר אישי עם הילדים, לפעמים מספיק תשומת לב, חיוך ומילה טובה. בהתחלה אני מלמדת אותם בעיקר קריאה, אחר כך נתרכז בחשבון. אני נעזרת הרבה פעמים משחקים כדי לתת גם את הפן הרגשי, לתת להם ביטחון כדי שיצברו גם חוויות של הצלחה שמאוד חשובות בשבילם.


חוץ מילדי מהגרי עבודה יש בכיתה שלי עולים חדשים מרוסיה והודו, יהודים וערבים ישראליים וגם ילדים של פליטים מדארפור. הילדים החדשים מגיעים אלינו עם רמת אוריינות נמוכה, חלקם מתקשים אפילו בהבנת הוראות פשוטות. אוצר המילים שלהם מצומצם והם מדברים בשגיאות תחביריות. לכן השעות הפרטניות בשפה וקריאה כל כך חשובות.


לפעמים אני מנצלת את שעות השהייה כדי להיפגש עם הורים. אנחנו מנסים למצוא שעה שמתאימה להם, כי חשוב לי להסביר להם מה קורה עם הילדים בבית הספר. בשעות האלה, אם צריך, אני פוגשת גם ילדים, מכינה חומרים, אבל הרבה פעמים אני לוקחת עבודה גם הביתה וזה קשה.



"אופק חדש" נכנס בשנה האחרונה בסערה לחיינו. התהליך חולל שינוי בקרב בתי הספר בישראל, שינוי שיצר תחושות לכאן ולכאן: היו מורים שהתלוננו על הרפורמה; היו מורים שהתלהבו מהרפורמה. מורים רצו להיות הראשונים לעשות את השינוי, מורים רצו להיות האחרונים ויש כאלו שלא רצו כלל


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.