על מה תרצו לקרוא היום?

מדריך לשעות פרטניות – חלק א'

ככל שינוי מערכתי במערכת חינוך לאומית, רפורמת "אופק חדש" נזקקת לזמן כדי להיטמע באופן הולם. אלא שכבר עתה ניתן להעריך כי אחת המעלות של רפורמה זו היא הכללת שעות פרטניות במערכת השעות של כל מורה בתכנית.

פתח מסוים להכללתה של השעה הפרטנית גם בתכנית החינוך העל-יסודי נפתח לאחרונה. עם זאת, בפורומים של אנשי חינוך מוטחת ביקורת על יישום חלק זה או אחר של השעות הפרטניות. נשאלת השאלה – האם זהו משאב שיש לנצלו או נטל על המורים שכדאי להוריד מגבם?


במערכות חינוך בעולם שעברו שינוי יסודי, ישנם אלמנטים הקרויים "מטֵי-כּף", שהכללתם בתכנית השינוי משפרת את מערכת החינוך באופן משמעותי. אחד האלמנטים הללו (אם כי לא כאלמנט בודד), לטעמי, הוא הפעלת השעות הפרטניות  בבתי הספר. הנני מקווה כי מאמר זה והבאים אחריו יצליחו להוכיח טיעון זה.


את השיקולים שיש לפעול על פיהם בתכנון ובביצוע השעה הפרטנית ניתן לחלק לשלושה:


  • שיקולים פדגוגיים.
  • שיקולים פדגוגיים וארגוניים באופן משולב.
  • שיקולים בעלי אופי ארגוני בלבד.
בחלק הזה בסדרת הטורים שלי, אני מבקש לדון בשיקולים הפדגוגיים.
  • עד כמה יש ללמד חומר חדש לעומת תרגולו של חומר שנלמד בכתה


שאלה זו קשורה קשר הדוק למקצוע הספציפי ולמצבם של התלמידים, ובמידה מסוימת לשעה שבה מועברת השעה הפרטנית. ישנם מקצועות שכל שעת חיסור של למידה בהם עלולה להביא לניתוק-מגע של הלומד מהנלמד בכיתה, במיוחד אם הוא מוגדר כתת-משיג באותם מקצועות. מקצועות אלה מבוססים על למידה שלבית, כגון מתמטיקה ומדעים, שבהם קשה להתקדם לשלב הבא מבלי שיילמד השלב הקודם. במקצועות אלה חשובה רציפות למידה, ולפיכך – אם התלמיד הפסיד חומר (מסיבות כלשהן), חשוב להשאיר אותו בתמונה, ולכן – ללמד בשעות הפרטניות חומר חדש.


במקצועות רבי-מלל, בהם חשובה יכולתו של הלומד להתמודד עם טקסטים שונים, ההוראה הפרטנית עשויה ללבוש צורה של תרגול, אלא אם כן התלמיד הפסיד שיעורים רבים בכיתה, וזקוק "לחזור לעניינים" באותם מקצועות.


לגבי התלמידים – במקרים בהם תלמיד שהה זמן רב מחוץ לכיתה (הן בשל מחלה או בשל סיבות אחרות), ישנו ערך רב יותר להשלמת תכנים ע"י הוראת החומר, לעומת תלמידים הזקוקים לתרגול החומר שנלמד בכיתה.


אם השעה הפרטנית נערכת בסוף היום, צפוי קושי בהוראתו של חומר חדש, בשל קושי בקשב וריכוז של מרבית התלמידים, לעומת שעה בתחילת היום או באמצעו.  חשוב שהמורה בשעה הפרטנית יהיה מתואם עם מורה המקצוע לגבי התנהלות הלמידה בכיתה, ויתאים זאת בשעות הפרטניות.


אחת הבעיות הנובעות ממצב שכזה היא שיטת הוראה שונה בין שני המורים (למשל, שיטת השאלות היזומות לעומת הכתבת החומר ובדיקת הבנתו), העלולה לבלבל תלמידים שהתרגלו לשיטת ההוראה הנוהגת בכיתתם. מעבר לכך, למידה אינטנסיבית כמו זו שמתרחשת לרוב בשעה הפרטנית, עשויה להשיג תפוקות משמעותיות יותר מאשר בשעות כיתתיות, וגם זאת יש להביא בחשבון.


  • האם מומלצת תכנית העשרה בקבוצת הלמידה הפרטנית, שהיא נפרדת מתוכנית הלימודים של הכיתה?


מאחר שמדובר לעיתים קרובות בשעות של סוף היום , שבהן הקשב והריכוז של התלמידים עלולים להיות נמוכים, נוקטים בפועל מורים רבים בשיעורים מעשירים, שאינם מחוברים בהכרח לתוכנית הלימודים בכיתה. בשיעורים כאלו ניתנת לתלמידים אפשרות לחוות נושאים ותהליכים שאינם מועברים בכיתה.


מאידך, האם ניתן להסתמך על שעות אלה לקידום התלמידים, במיוחד את אלה שרמתם במקצוע הנתון רחוקה מרמת הכיתה? מענה לכך חייב להיות מושכל, ולהתחשב במטרות השעה הפרטנית עבור כל ילד. יתכנו מקרים, שבהם פתיחות כלפי מבוגר תסייע לילד המתקשה להתאמץ יותר בכיתה.


  • עד כמה יש לאפשר בחירה חופשית של תכנים ע"י התלמידים בשעות הפרטניות?

מתן אפשרות בחירת תכנים לתלמידים עשויה להוות זרז ללמידה, גם משמעותית, בתנאי שאין התהליך מביא לערעור סמכותו של המורה ולחציית גבולות מצד התלמידים, החשים "בעלי בית". לפיכך הדבר מומלץ רק בקבוצות מסוימות של תלמידים, שלהם תחומי התעניינות רחבים.


ניסיון לבדוק האם מתן בחירת נושא הלמידה לתלמידים הביא לשיפור משמעותי בתפוקות הלמידה הניב תוצאות לא מובהקות. מכאן יש להסיק, שלא תמיד הדבר רצוי או מצופה לנחול הצלחה.


  • מטרות השעה הפרטנית – למידה לעומת מתן פתרונות רגשיים לתלמידים

השעה הפרטנית נועדה לסייע בלמידה. עם זאת, נוצרים מצבים בהם תלמיד מסוים נתון במצוקה כזו, שלימוד מצידו אינו אפשרי. מה על המורה לעשות כאשר הוא מזהה תלמיד הנתון בבעיה רגשית קיצונית – בין אם בעייתו של התלמיד ידועה מזה זמן, ובין אם התלמיד הגיע באותו יום לביה"ס בפרצוף אומלל?


ברור הוא כי מטרתו של המורה משתנה, מתפוקות לימודיות לסיוע נפשי-רגשי. בשיעור כזה אין לקבץ יותר מאשר התלמיד הנתון במצוקה, שכן לרוב הוא לא יוכל לפוח את סגור ליבו בפני בני-גילו.


עד כמה יוכל המורה באמת לסייע לתלמיד הנתון במצוקה, והאם לא יהיה נבון להפנותו מיד לאנשים שתפקידם לתמוך בתלמידים? לעיתים הקשבה לתלמיד הנתון במצוקה מסייעת לו כמעט כמו מתן עצה. חשוב לקבוע עם התלמיד מעין הסכם מוקדם, שבו יובהר לו כי חשיפת מצוקתו לא תמנע מהמורה להעביר את הטיפול במצבו לגורמים מוסמכים, במידה שהמורה ימצא הצדקה לכך. הבטחות בנוסח "הכול יישאר בינינו" עלולות לפגוע בסופו של דבר בתלמיד, ובאמון שנוצר בין התלמיד למורהו (אם הבעיה מצריכה התערבות בלתי-נמנעת).


  • האם יש לאפשר הערכת הישגים חלופיים בקבוצת הלימוד הפרטנית?

המורה בשעה הפרטנית אחראי למתן הערכה לתלמיד, ונשאלת השאלה עד כמה על המורה במקצוע להתחשב בהערכה זו.


כדי להמריץ תלמידים להשקיע בשעה הפרטנית, יש להבטיח להם כי מאמציהם יוכלו לשאת פרי גם במישור שיפור ציונם במקצוע. אלא שכאן עולה הסוגיה של טיב הבדיקה: האם להיצמד לבחינות כמו בכיתה, או שמומלץ למורה בשעה הפרטנית לבחון באופן שונה?


כיום הופכות הבחינות החלופיות לנפוצות יותר. לתלמידים חלשים במקצוע נתון, בחינה שהצלחה בה מבטאת מאמץ ושקידה לפחות כמו זכירה והבנה, עשויה לשמש מדד לשיפור. מאידך, כאשר התלמיד ייבחן במסגרת הכיתה, הוא עלול להתאכזב במידה שלא יצליח בבחינות, אם התרגל להיבחן בבחינות חלופיות.



בטור הבא אעסוק בשיקולים הארגוניים יותר בניהול שעות פרטניות: מי אמור ללמד, את מי ללמד ומתי.



ד"ר אלחנן ברלב מהמכון למנהיגות הומנית, מרצה בעל ניסיון של יותר משני עשורים בתחום החינוך, תקשורת ודמוקרטיה. מחברו של הספר "אקלים בית הספר: מציאות וחזון". הרצה והנחה במכללות ואוניברסיטאות. מלווה ומנחה מנהלי בתי ספר ומעביר הרצאות למליאות מורים. מרצה בנושאים מגוונים בתחום החינוך.




10 thoughts on “מדריך לשעות פרטניות – חלק א'

  1. פרגולות

    נכון זכור לי: בטור הקודם בסדרה על הטמעת השעות הפרטניות במסגרת אופק חדש, עסקתי בסוגיות מקדימות, שהן פדגוגיות באופיין – מה מהות החומר שמעבירים בשעות הפרטניות; איך בונים מערכת משוב והערכה ומהן המטרות שלשמן מבצעים שעה פרטנית.

    Reply
  2. בניה קלה

    ישנה סוגיה גדולה לכל מורה אשר מלמד כיתה האם לחזור על החומר או האם ללמד חומר חדש. לדעתי זה מאוד תלוי בתלמידים ובאחריותם לחזור על החומר הנלמד בכיתה בבית. בכל מקרה, אני חושבת שצריך לפתור גם את בעיית החום השורר בכיתות, המזגנים לא תמיד פועלים. לדעתי צריך לעבור לשטית בניה אחרת.

    Reply
  3. בניית אתרים לעסקים

    נכון זכור לי: בטור הקודם בסדרה על הטמעת השעות הפרטניות במסגרת אופק חדש, עסקתי בסוגיות מקדימות, שהן פדגוגיות באופיין – מה מהות החומר שמעבירים בשעות הפרטניות; איך בונים מערכת משוב והערכה ומהן המטרות שלשמן מבצעים שעה פרטנית.

    Reply
  4. בניית אתרים

    כיום הופכות הבחינות החלופיות לנפוצות יותר. לתלמידים חלשים במקצוע נתון, בחינה שהצלחה בה מבטאת מאמץ ושקידה לפחות כמו זכירה והבנה, עשויה לשמש מדד לשיפור. מאידך, כאשר התלמיד ייבחן במסגרת הכיתה, הוא עלול להתאכזב במידה שלא יצליח בבחינות, אם התרגל להיבחן בבחינות חלופיות.

    Reply
  5. תמא 38

    מערכות חינוך בעולם שעברו שינוי יסודי, ישנם אלמנטים הקרויים "מטֵי-כּף", שהכללתם בתכנית השינוי משפרת את מערכת החינוך באופן משמעותי. אחד האלמנטים הללו (אם כי לא כאלמנט בודד), לטעמי, הוא הפעלת השעות הפרטניות בבתי הספר. הנני מקווה כי מאמר זה והבאים אחריו יצליחו להוכיח טיעון זה.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.