על מה תרצו לקרוא היום?

כיצד מסתגלים בשטח?

כיצד מתבטא אופק חדש בשגרת היום-יום של המורים? כיצד מצליחים המורים להסתגל למציאות החדשה? שני סיפורים נוספים מהשטח.

מירי מועלם, בת 28,  מחנכת כתה ו" בבית הספר שלב לחינוך מיוחד בבית שמש, שהצטרף לפני שנתיים לאופק חדש והשנה גם למסגרת יוח"א:


"יש באופק חדש דברים טובים ודברים פחות טובים. למשל, אני מצליחה לשבת עם תלמידים אחד על אחד. תלמיד אחד שמדבר אנגלית וצריך עזרה בעברית, או מישהו אחר בחשבון או קריאה. רוב הילדים אוהבים את המפגשים האלה, אבל כשקורה שילד לא אוהב את המפגשים כי לפעמים אין כימיה, אני משתדלת לעזור ומכינה בשבילו משחקים כדי להעביר לו את החומר בצורה חווייתית.


הבעיה הכי גדולה היא שאני מלמדת את התלמידים שלי רק בכיתות האם. כשהם יוצאים לשעורי חוויה כמו ספורט ואני מתפנה, אני הולכת לשיעורים הפרטניים וכך יוצא שאני מלמדת רק ילדים מכיתות אחרות. חסר לי זמן לפגוש את התלמידים שלי ולדבר איתם גם על נושאים שלא קשורים למקצועות. עם הילדים שלנו הקשר האישי מאוד חשוב.


ויש עוד בעיה שבמערכת אין בכלל חלונות. חושבים שאם יש שעות שהייה, אז אנחנו מצליחים לראות את הילדים בשעות של החלונות כמו שהיה לפני אופק חדש. אבל עכשיו אני שמה לב שאני עוברת כל היום מכיתה לכיתה ואין לי dgfev online casino זמן שהיה פעם לראות את הילדים בלי לקבוע מראש.


בגלל שהמערכת כל כך צפופה אני מגיעה הביתה מאוד עייפה, ישר למשרה השנייה. מה שמכביד עוד יותר זה שאני צריכה לקחת הביתה גם עבודה מבית הספר. נכון שיש לנו שעות שהייה, אבל אני פשוט לא מספיקה כי אני כל הזמן צריכה להיפגש עם המנהלת ועם הסגנית. יוצא שגם אחרי הצהריים ובערב אני צריכה לדבר עם הורים, להכין את השיעורים למחר, לטפל בטפסים, המון בירוקרטיה".


אורלי רותם, בת 50, מחנכת בחטיבה העליונה (בני 18-21) בבית הספר קורצ"אק לחינוך מיוחד בפתח תקווה, שנכנס לפני שנתיים לאופק חדש:

"כמובן שאופק חדש האריך לנו את יום העבודה בבית הספר. אני יוצאת מהבית מוקדם בבוקר וחוזרת לקראת ארבע ובתשע בערב אני נופלת למיטה. ומה עם סרט, הצגה חברים? את זה אי אפשר לעשות אחרי יום עבודה. אני דוחה הכל לסוף השבוע. ביום רביעי, שהוא היום החופשי שלי, אני עושה סידורים, יוצאת לקניות וכדומה.


לומר את האמת, אני מרגישה די הרבה יתרונות ברפורמה. היום אני מצליחה לעשות את רוב העבודה שלי בבית הספר. יש לנו תשע שעות שהייה, שזה המון זמן, ואם מתארגנים נכון אפשר להספיק. אני יודעת שיום העבודה הארוך מקשה מאוד על המורות הצעירות, שהן אימהות לילדים צעירים. הן מדברות על זה בחדר המורים. לי יש כבר בנות בוגרות שלא גרות בבית ולכן לא אכפת לי לעבוד יותר בתנאי שמשלמים לי עבור תוספת השעות. אני חושבת שהתוספת לשכר באופק היא הגונה ובמיוחד למורות הצעירות שמרוויחות היום יפה מאוד.


כמחנכת אני מנצלת חלק מהשעות הפרטניות לשעות ניהול כיתה, שהן חשובות לתלמידים ולי. התלמידים יכולים לשתף אותי ולדבר גם על דברים שהם מעבר ללימודים ואני יכולה יותר להבין אותם. צריך לזכור שאצלנו בחינוך המיוחד התלמידים רגילים ללמידה במסגרות קטנות ולעבודה פרטנית ולכן הם השתלבו במערכת החדשה די בטבעיות".




"אופק חדש" נכנס בשנה האחרונה בסערה לחיינו. התהליך חולל שינוי בקרב בתי הספר בישראל, שינוי שיצר תחושות לכאן ולכאן: היו מורים שהתלוננו על הרפורמה; היו מורים שהתלהבו מהרפורמה. מורים רצו להיות הראשונים לעשות את השינוי, מורים רצו להיות האחרונים ויש כאלו שלא רצו כלל


6 thoughts on “כיצד מסתגלים בשטח?

  1. ש. לוי

    גם בפורום תפוז מורות מספרות על חבלי ההסתגלות לאופק חדש.

    Reply
    1. אורי

      אכן, בפורום מורים בתפוז מדברים על כך המון, ובעיקר קוראים שם את כל מה שההסתדרות מסתירה: רוב הכותבים שם מאוכזבים מאוד מהאופק, ומביאים נימוקים מדוע.
      כאן כמעט הכל יפה ונעים, מועיל לכולם, מביא לאושר וסיפוק גדול…

      Reply
      1. רונית

        אורי,
        חבל שהדמגוגיה שוטפת את מוחך. אם תקרא היטב את הטקסט שמעליך, תראה ששתי המורות לחלוטין לא מציינות שהכל יפה, נעים ומועיל. חלק ניכר מדברי המורה הראשונה מוקדש לביקורת.

        תהא דעתך על אופק אשר תהא, וזכותך לחשוב שמדובר בדבר שלילי, אבל לפחות כדאי שתהיה הגון, אחרת אתה שומט את הקרקע מטיעוניך שלך.

        Reply
  2. מורה מקצועית

    אני מורה מקצועית במדעים 92% משרה. מלמדת בבית ספר יסודי. ביום החופשי שלי אני לומדת לתואר שני.
    בית ספרי נמצא שנה שניה באופק. אין ספק שאופק טוב לתלמידים, על זה אין ויכוח. אבל האם מישהו חשב על המורות שאמורות לעשות טוב לתלמידיהן?
    אני מרגישה שיש עלי עומס רב. ביום עבודה רגיל, אין לי רגע דל. מאחר וכל החלונות התמלאו התעסקות פרטנית עם ילדים, סידורים שכרוכים בעבודתי, כמו: טלפונים לתיאום פעילויות, צילומים של דפי עבודה לעבודה הפרטנית, הוצאת דפים מהמחשב וכו וכו – נעשים בזמן ההפסקה (כמובן שלא בזמן ארבע ההפסקות בהן אני בתורנות) כך יוצא שפעמים רבות אין לי זמן אפילו לשבת 10 דקות למנוחה לפני שמתחיל עוד שיעור.
    אין לי יום חופשי, כי ביום זה אני לומדת. בשאר הימים אני לא מצליחה לקרוא מאמרים או להביא את עצמי למצב של הכנת עבודות, כי אני מגיעה לקראת ארבע הביתה עייפה ותשושה. את העבודות אני עושה בשבתות ובחופשות חגים (וכמובן שלא מצליחה להגיש כל מטלה בזמן)

    Reply
  3. אורי

    אני אני מורה צעיר יחסית, בן 32, זו שנתי הרביעית בהוראה, מלמד בחטיבת ביניים. בסוף אוגוסט נודע לי כי כופים עלי להצטרף לאופק חדש יחד עם שאר מורי בית סיפרי. השכר עלה ב 1000 ש"ח (77 אחוזי משרה) אבל אני סחוט: אני מלמד ברצף 6-7 שעות ביום פרונטלי ופרטני, בהפסקות אני ממלא טפסים / שומר / מדבר עם תלמידים.
    המורים האחרים כבר שואלים "מה קורה איתך, לא רואים אותך בחדר מורים ? " ואכן – זה המצב. ישנם הרבה ימים שאינני טורח להגיע לחדר המורים, כי נותרות לי רק דקה-שתיים של הפסקה, וזה לא מצדיק את הטירחה. התלמידים, שבעבר קיבלו ממני מעל ומעבר, כולל על חשבון זמני הפרטי, "חלונות", ובשעות הערב הייתי זמין להם בפורום המקצוע, כבר לא מקבלים את אותו יחס. הפורום השנה לא פעיל, כי בערב כבר אין לי כוח לכלום. בחודשי המבחנים – כששעות השהייה שלי מנוצלות לחיבור המבחנים ולבדיקתם – אינני מכין מערכי שיעור בשעות השהייה, ולכן מגיע לימים שלמים ללא שיעור מוכן. אני מאלתר תוך כדי תנועה. ההסתדרות יצרה הסכם שמועיל למורי היסודי, ומפחית שעות פרונטליות בתמורה להוספת פרטניות, ואחותי מלמדת ביסודי ומרוצה ממנו, אבל ההסכם לא מפחית (כמעט) מהפרונטליות בחטיבה אלא רק מוסיף פרטניות ושהייה, ולכן המורים בבית סיפרי לא מרוצים ממנו.
    האופק החדש הצליח לשבש את העבודה שלי: מה שאני לא מספיק בשעות השהייה – פשוט לא מתבצע, כי אין לא כוח / רצון לעבוד מהבית אחרי כל כך הרבה שעות בבית הספר. הוסיפו לי 10 שעות שבועיות שהן 43 שעות בחודש, ומשלמים עבורן 1000 ש"ח כלומר 23 שקלים לשעה. המאבטח בשער מקבל יותר ממני.

    ואני מהנדס תוכנה שבחר להיות מורה, עשה הסבה מסודרת להוראה, כולל קורס עזרה ראשונה, סטאז' וכל התהליך. אם הייתי עובד קודם בהייטק ואז היו מפטרים אותי מההייטק, הייתי נחשב לאדם איכותי שכדאי להעסיק אותו בהוראה ולשלם לו שכר של 9000 שקל (ראו את הסבת מפוטרי הייטק להוראת מדעים / מתמטיקה), אבל בגלל שמעולם לא פוטרתי מעבודה בהייטק, אלא מלכתחילה בחרתי להיות מורה – אני לא נחשב לאדם איכותי, ולכן לא צריך לשלם על כל עבודתי אלא רק על חלקה.
    אני קצין במילואים ביחידה נחשבת. גם זה לכאורה מעיד על "איכות", אבל רק כל עוד אתה לא מורה. ברגע שאדם הופך למורה מן המניין – הוא כבר לא איכותי.

    בשנה הבאה אני מפחית את היקף משרתי מ 140% שחלקם באופק, ל 60 אחוז, ובשאר הזמן "אעשה לביתי".
    הנה, משרד האוצר הצליח לחסוך עוד כמה שקלים
    ה

    Reply
  4. גילון

    אני קורבן הייטק (מפוטר, מן הסתם) ומעוניין לעבור הסבת אקדמאים להוראה – המליצו לי על מכללת בית ברל. האם כדאי לי בכלל לשקול הסבה למקצוע שבו אני עלול למצוא את עצמי "מוחלף" בדגם חדיש יותר בעוד 10 שנים, כפי שאמר גדעון סער?

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.