על מה תרצו לקרוא היום?

ילדי ביאליק רוגוזין

בשבוע שעבר היה לנו הכבוד לארח בבית הספר שלנו משלחת מגרמניה, שבאה להתרשם משיטות ההוראה ובדרכי הטיפול הייחודיות שלנו בילדי מהגרי העבודה. בעיית ילדי מהגרי העבודה היא בעיה שמשותפת לרוב מדינות מערב אירופה וארה"ב ואני שמחה שבית הספר, שאותו אני מנהלת, כבר כמה שנים מהווה מודל לחיקוי עבור מדינות רבות.

קמפוס "ביאליק רוגוזין" מונה 789 תלמידים, בגילאי גן עד י"ב מ-48 ארצות מוצא, ובני שלוש הדתות – יהודים, נוצרים ומוסלמים. רובם מתגוררים בדרומה של העיר תל אביב-יפו.


בהגדרה, "רוגוזין ביאליק" הינו בית ספר שמוגדר כבית ספר ישראלי רב-תרבותי. פירושו של דבר, שליבת תכנית הלימודים היא על פי משרד החינוך, עם דגש מאוד חזק על המקצועות שמובילים את התלמידים לבחינות הבגרות. בד בבד, אנחנו שומרים מקום של כבוד לתרבויות המוצא של הילדים ומסייעים להם להעמיק את ההיכרות עם הערכים המשותפים לשלוש הדתות.


בין התלמידים, יש לנו ילדים שהם ישראלים ותיקים, עולים חדשים מכל מדינות העולם, ו"ישראלים חדשים", ילדי מהגרי עבודה, שהיו מועמדים לגירוש. בשנת 2006, ממשלת אולמרט הסדירה את מעמדם והיום הם אזרחים מן המניין. לילדים אלה ניתנה ההגדרה "ישראלים חדשים", כדי להדגיש את קשריהם החזקים לישראלים ולהכניס לתודעתם ולתודעתנו שמדובר בישראלים לכל דבר. בנוסף לאלה שמניתי, ישנם בבית הספר81 פליטי דרפור וערבים ישראלים.


צוות המורים שלנו כולל ישראלים ותיקים, עולים חדשים, גם מארצות הברית וגם ממדינות חבר העמים, וערבים ישראלים. אנו מתמודדים מדי יום עם הבעיה הקשה של ילדי מהגרי העבודה, המהווים למעלה משליש ממצבת הילדים הלומדים בבית הספר, ומצבם אינו ברור ואינו יציב. לאחר שחרב הגירוש ריחפה מעל ראשם, ממשלת נתניהו העניקה להם  ארכה עד סוף שנת הלימודים ורק בתום שנת הלימודים יוחלט מה יעלה בגורלם.


סכנת הגירוש התמידית יוצרת עבורנו בבית הספר אתגר חינוכי מהמעלה הראשונה. תפקידנו לנסות ולייצר אי של שפיות במובן החיובי של המילה עבור ילדים, שברוב המקרים הגורל לא שפר עליהם. לשמחתי הרבה, הצלחנו לעגן מערכת שנותנת מענה רחב כמה שיותר למגוון הצרכים השונים של האוכלוסייה ההטרוגנית של בית הספר, מענה שלוקח בחשבון את הצרכים הסוציאליים והפדגוגיים של הילדים, תוך חתירה מתמדת ולא מתפשרת על נורמות של התנהגות ועל הישגיות.


והתוצאות מדברות בעד עצמן – בשנה שעברה, הזכאות לבגרות עמדה על 40 אחוזים. השנה 69 אחוזים מתלמידי בית הספר היו זכאים לגשת לבחינות הבגרות, וזאת בזכות צוות מורים מחוייב, מקצועי ומסור מהמעלה הראשונה ובסיוע מתנדבים רבים.


עקרונות הפעולה


ישנם כמה עקרונות שעליהם מתבסס בית הספר:


העיקרון הראשון הוא הרצף הטיפולי. בית הספר פתוח עד שעות הערב ומפעיל תכנית הזנה, שבמסגרתה כל הילדים מקבלים ארוחות חמות. בתוך בית הספר פועלים מספר מרכזים לרווחת הילדים: מרכז מצוינות וחיברות המופעל בסיוע חברות הייטק, שבמסגרתו יכולים הילדים לקבל הכוונה והדרכה מקצועיות. המרכז השני הוא מרכז לתרבות, אמנות וספורט, המפעיל כ-20 חוגים לבחירת הילדים. מרכז נוסף הוא מרכז של סיוע לימודי, המופעל על ידי קבוצה של כמאה מתנדבים, שחונכים תלמידים ומהווים עבורם מודל לחיקוי ודמות שרירה וקיימת של מבוגר בעל השפעה.


העיקרון השני, העיקרון של השותפות. אני מאוד מאמינה שניהול איכותי חייב לקחת בחשבון שיתוף פעולה best online casino איכותי ומקסימאלי של הרשות המקומית והמדינה. אנו זוכים למענה מסור ואיכותי הן מעיריית תל אביב-יפו, הן ממשרד החינוך והן מהמגזר השלישי.


במסגרת המגזר השלישי, אני רוצה לציין את תרומתה של הפדרציה היהודית של לוס אנג"לס, קרן סאקטא רש"י וקבוצה ייחודית בשם "ועד הפעולה", קבוצה של כ-80 אנשים, בראשותה של הגב" רינה זמיר, רובם מהאקדמיה ומהתעשייה. אנחנו נפגשים ארבע פעמים בשנה. במסגרת הזאת, מוצגים החזון, היעדים ומכלול הצרכים, כל אחד בתחומו מנסה לתת רוח גבית ולסייע.


גורם נוסף המעניק לנו סיוע רב-ערך הם ארגוני המורים השונים. אנו בית ספר 13 שנתי, על כן חלק מציבור המורים נמנה על ארגון המורים והחלק השני נמנה על הסתדרות המורים. מהסתדרות המורים אנחנו זוכים להרבה מאוד תמיכה והערכה, התחשבות בצרכים הפרופסיונאליים של המורים. וגם קיבלנו סיוע רב בהטמעה של אופק חדש. הסתדרות המורים הייתה ערה לצרכים הייחודיים של בית הספר שלנו ואנשיה סייעו לנו גם בהנגשה של ההרצאות ובתחום של התמקצעות.


האתגר היומיומי


מדי יום אנו מתמודדים עם השאלה והאתגר, איך לתת לילדים את מלוא הזכות להתפתחות בכל המישורים ולא משנה מה המעמד שלהם. אנו פועלים ומונעים מתוך עקרונות שיוצאים מהאמנה לזכויות הילד, שעליה מדינת ישראל חתומה ומההנחה שבחינוך אין גבולות ואין זרים. לדעתי, תפקידנו הוא לייצר תהליך של סוציאליזציה לילדים ולתת להם תחושה של שייכות.


נדבך ראשון בהשגת השייכות הוא נושא השפה. מרבית הילדים מגיעים ללא שפה שלדית. כלומר, אם מדובר משפחה מעורבת, שבה האם והאב ממדינות שונות, אז הבחירה היא לדבר אנגלית בסיסית עם הילדים. המפגש הראשוני שלהם עם יסודות השפה הוא בעצם בחטיבה הצעירה, ואז אנחנו מתמודדים עם האתגר הגדול של צמצום פערים.


המישור השני שאיתו אנו מתמודדים, הוא איך לשמר את האיזון בשאלת הזהות של הילדים. יש להם רצון וכמיהה להיות שייכים למדינת ישראל, והם רואים עצמם ישראלים, הם חוגגים את לוח השנה העברי, הם יודעים שואה מהי, מכירים את ההיסטוריה, הם ניגשים לבחינות הבגרות. מנגד, המעמד שלהם לא מוסדר ומחר הם עלולים למצוא את עצמם במקום אחר.


תמיד עלינו לשאול את עצמנו איך לשמור על מסגרת נורמלית ויציבה יחסית, בתנאים כאלה של אי ודאות, כשהביטחון – שהוא הדבר הבסיסי ביותר בחייו של אדם, אינו קיים. מדובר בילדים שכאשר הם הולכים לישון, תמיד יש הסיכוי שבלילה הבא הם כבר ישנו במקום אחר.


מצב זה כאמור אינו ייחודי לנו. זה מאפיין את ילדי ההגירה גם במדינות אחרות, אם זה התורכים בגרמניה או המקסיקנים בארה"ב. בשנים האחרונות, אנו מוצאים עצמנו מארחים משלחות של אנשי חינוך, שגרירים ואחרים שבאים ללמוד את המודל של בית הספר שלנו, שהוא מודל הוליסטי מצד אחד, ובד בבד, חרף נתוני הפתיחה המורכבים, הוא מדגיש את ההישג והמצוינות.


תמונות מהביקור ניתן לראות כאן:



קארן טל היא מנהלת קמפוס ביאליק רוגוזין בתל אביב-יפו.




One thought on “ילדי ביאליק רוגוזין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.