על מה תרצו לקרוא היום?

עבודת בני נוער – טוב או רע?

השתלבותם של בני נוער בשוק העבודה היא תופעה הולכת ומתרחבת. ישנם תחומי עיסוק רבים, בהם נמצא בני נוער העובדים כל יום במהלך השבוע, משעות אחר הצהרים ואילך.  האם ניתן להתמודד עם תופעה זו, ההולכת ומתרחבת ותופסת מקום של קבע אצל בני הנוער בזמן הלימודים? האם צריכה מערכת החינוך להתייחס לתופעה זו באופן רשמי?


איש אינו יודע את מספר בני הנוער העובדים בישראל באופן מלא, חלקי או מזדמן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בכ-31 אלף צעירים בגילאים של 15-17. לפי סקר של מינהל התכנון והמחקר בתמ"ת מדובר בכ-75 אלף בני 11-15, שעובדים בעבודות מגוונות, החל מבייביסיטר או הוצאת כלבים לטיול. על פי נתוני הנוער העובד והלומד, מספר בני הנוער העובדים הוא כ- 150 אלף.


ישנן שתי סיבות עיקריות שבגינן יוצאים תלמידים לעבוד:


  1. הגדלת דמי הכיס ורצון לעצמאות מההורים. תרבות המותגים (ביגוד, הנעלה, אביזרים נלווים) והתחרותיות בין בני הנוער על יוקרה חברתית עולים כסף רב, כסף שאינו פנוי במשפחות רבות למטרה זו. גם הבילוי של צעירים במועדונים עולה כסף רב. השכר שמשתכרים בני הנוער בעבודה מאפשר להם להוציאו סכומים גדולים על תענוגות וכיפים של סוף השבוע.
  2. סיוע בפרנסת המשפחה. מדו"ח העוני האלטרנטיבי, שהוצג בשבוע שעבר  ע"י ארגון "לתת", עולה כי 24% מילדי הנזקקים נשלחים לעבוד כדי לסייע בכלכלת המשפחה. הצורך להגדיל את ההכנסה המשפחתית החודשית לטובת מימון צרכים בסיסיים, דוחף הורים מעוטי יכולת לשלוח את ילדיהם לשוק העבודה בשלב מוקדם של חייהם, כדי שיוכלו להקל ולו מעט מעל מצוקתם הכלכלית. מצוקה כלכלית גוברת בדרך כלל על כל צורך אחר ויש בה כדי לשעבד את העתיד בגלל כורח ההווה.


אין זה משנה מה הסיבה ליציאת התלמידים לעבודה. בכל מקרה ברור שהזמן שמוקדש לעבודה נגרע מהזמן שיכול להיות מוקדש ללימודים בבית. המצב חמור יותר כאשר מדובר בעבודה מלאה ולא חלקית, שאינה מזדמנת. תלמיד שעובד  שעות רבות כל יום אינו משקיע זמן ומאמצים בלימודים. הוא מגיע עייף לבית הספר למחרת בבוקר ויכולתו להגיע להישגים לימודיים גבוהים שואפת לאפס. תלמיד עובד נחשף לעולם המבוגרים על כל המשתמע מכך. בדרך כלל הוא רואה חזות הכול ביכולת להרוויח כסף רב. צעיר כזה מוותר פעמים רבות על השקעה מתמשכת בלימודים וברכישת השכלה, שהם הערובה לרכישת מקצוע חופשי גבוה.


האם צריכה מערכת החינוך להתייחס למצב זה? האם יש ביכולתה להשפיע על צמצום מימדי היציאה לעבודה מלאה של בני נוער? האם יש טעם במאבק מודע בנושא זה? האם ההכרה כי העתיד של כל יחיד טמון גם במטען הידע, ההשכלה וההישגים הלימודיים שצבר במסגרת בית הספר צריכה לכוון את פעילותנו החינוכית?


בית הספר צריך למנוע מילדים מתחת לגיל 16 לצאת לעבוד, מאחר ועבודה של בני נוער פוגעת בעתידם האקדמי.


חקיקה בעניין זה היא הכלי היעיל ביותר לשינוי המצב הנוכחי. אולם זו תהיה חקיקה פטרנליסטית, ששוללת את חופש העיסוק של הפרט ולכן היא בעייתית. ח"כ אלכס מילר העלה הצעה בנושא, שכבר אושרה בוועדת השרים. ההצעה הקובעת כי אדם שיעסיק תלמידים בזמן הלימודים ללא אישור, צפוי לקנס או אפילו למאסר. לצערי, אין בכך כדי לתת מענה לעבודת תלמידים אחרי שעות הלימודים (משעות אחה"צ ועד שעות הלילה המאוחרות).


אישית, אני חושבת שעלינו לעשות הכול, להירתם ממש, לטובת צמצום מימדי התופעה. כאמור, אין ביכולתנו לשנות את המציאות הכלכלית הקשה במשפחות מעוטות יכולת, כמו גם את השפעת כוחות השוק על הצעירים במשפחות מבוססות. זו הסיבה שאיננו יכולים לקחת אחריות על התוצאות. אבל הכרה זו במגבלות כוחנו איננה צריכה לגרום לנו להתעלם מן התופעה או לרפות את ידינו בהתייחסות אליה.


נקודת המוצא שלי היא שאין להתעלם מן התופעה. אין "לטאטא אותה מתחת לשטיח". נכון לדעתי להקדיש לכך פעילות מתוכננת ומסודרת עם התלמידים כחלק מהתוכנית החינוכית של שעות חברה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.


יש להתייחס לנושא באופן פתוח וגלוי, משוחרר מכבלי מוסכמות חברתיות, שעבר זמנן. צריך ליידע את התלמידים על לשכות שירות התעסוקה לנוער ולהמליץ בפניהם על קבלת שירות במסגרתן. (אינפורמציה היא תמיד כלי נכון לקבלת החלטות). צריך לעודד את אילו שיוצאים לעבודה להשתלב בעבודה במסגרות חינוכיות (ספריה, מעבדות, חונכות לימודית, ניקיון במוסדות חינוך וכיו"ב). כך לפחות נמנע את עבודת הלילה של הצעירים.


בנוסף, חשוב ליזום מפגשי שיח עם ההורים, שבהם יעלו לדיון נושאים כאלה. הדבר נכון בכל שכבות האוכלוסייה: מבוססות וחלשות כאחד. ההורים הם השותפים הטבעיים ביותר במעשה החינוכי ויש לרתום אותם לעניין. להעלאת המודעות שלהם להשלכות העתידיות של חוסר השקעה בלימודים יש ערך רב.


לסיכום, מתן אינפורמציה רלבנטית לתלמידים, הכוונה לתעסוקה מתאימה לבני נוער ופעילויות חינוכיות מעצבות תודעה בבית הספר, הן לדעתי, הדרכים שמערכת החינוך יכולה לנקוט בהן בנושא.


האם יש לכם הצעות נוספות בנושא? האם צריכה מערכת החינוך להתייחס לנושא זה לדעתכם?


רות קופינסקי.






3 thoughts on “עבודת בני נוער – טוב או רע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.