על מה תרצו לקרוא היום?

האם צריך לבטל את שיעורי הבית?


אתחיל את הטור הפעם בכמה שאלות:


  • האם לא הגיע הזמן לבטל את שיעורי הבית?
  • האם לא הגיע הזמן לפטור את התלמידים מעול לימודי נוסף בבית לאחר שעות לימוד רבות כל כך בבית הספר?
  • האם אין זה נכון לפנות לתלמיד הצעיר זמן לעיסוקים נוספים אחרים, לתחביבים, לפעילויות חברתיות, לקשר משפחתי ולסתם מנוחה?
  • האם צריכה הפעילות הלימודית למלא את רוב שעות היום של התלמיד?
  • האם לא הגיע הזמן לבחון מחדש את אחד מהיסודות "המקודשים" של הלמידה מזה מאות שנים, לאור השינויים שחלו בחברה בשנים האחרונות?
  • האם לא הגיע הזמן להודות כי שעורי בית הם מושג ארכאי, מילוני בלבד לגבי תלמידים רבים וכי מן הראוי להיערך לסדר יום לימודים חדש, אולי בעקבות "אופק חדש"?

על פי התפיסה המסורתית, שיעורי הבית הן מטלות לימודיות שהמורים מטילים על התלמידים, אותן עליהן לבצע מחוץ לשעות הלימודים בבית הספר. כלומר, בביתם. שיעורי הבית מכוונים לחיזוק, הפנמה והטמעה של החומר הלימוד השוטף שנלמד בכיתה, לקריאת אינפורמציה (חומר רקע) לקראת לימוד נושא חדש או להתנסות בכתיבת עבודת חקר יישומית או יצירתית ( ביחיד / בצוות), המכוונת לטיפוח הלומד העצמאי. שיעורי הבית נתפסים כחלק הכרחי של הלימוד. הרווח השולי הנוסף לכך הוא טיפוח משמעת עצמית ולקיחת אחריות על ההתקדמות האישית בלימודים.


מחקרים שנערכו במשך השנים הצביעו על תרומתם של שיעורי הבית להעלאת הישגי התלמידים. הדבר הצריך בדיקה שיטתית ומסודרת של שיעורי הבית ע"י המורה וכן מתן משוב אישי על איכות הביצוע. ההורים נתפסו ע"י המורים כשותפים פעילים לפיקוח על ה"חלק הביתי" של הלימודים ונדרשו לרמת מעורבות גבוהה בפעילות הלימודית של ילדיהם בנושא שיעורי הבית.


המצב כיום השתנה לחלוטין. במרבית המשפחות שני ההורים עובדים במשך כל היום לפרנסת המשפחה. הם נעדרים מהבית במשך כל היום ומגיעים הביתה רק בשעות הערב, כשהם עייפים ביותר. אין באפשרותם או ביכולתם לפקח על הלמידה בבית של ילדיהם.  ההורים אינם מעוניינים לפתוח בשעות אלה חזית של עימותים ביניהם לבין ילדיהם, עימותים היוצרים לעיתים מתח online casino ומריבות בבית. הורים שידם משגת, נעזרים במורים פרטיים כדי לפקח על החזרה השוטפת על חומר הלימוד. אלה שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם, משאירים נושא זה "פרוץ" ללא פיקוח עקבי, והתלמידים מנצלים זאת.


תלמידים רבים מתקשים בהכנת שיעורי הבית. ההורים במקרים רבים אינם מסוגלים לעזור לילדיהם בהכנתם, גם אם הם רוצים בכך. תלמידים רבים הם חסרי מוטיבציה עצמית ורצון להשקיע מאמץ בהכנת שיעורים. בעידן בו הסיפוקים הם מהירים והפיתויים בבית להנאות פאסיביות הם רבים (טלוויזיה,מחשב, אינטרנט), הצעירים אינם ממהרים להשקיע מאמץ בעניין שתוצאותיו אינן נראות מיד לעין. לכן אנו עדים לתופעות של מרמה, העתקה מחברים, "קניה" ו"מכירה" של שיעורים וניסיונות בלתי נלאים להסתרה של אי הכנתם מן המורים. מצב יומיומי זה תורם להגברת המתח והניכור בין התלמידים לבין המורים.


אם נודה על האמת, רוב המורים אינם בודקים הכנת שיעורי בית באופן שיטתי ועקבי. הדבר נובע מתוכנית לימודים עמוסה, מהצורך להספיק וללמד הכול עפ"י התוכנית ומהקצאה מצומצמת של שעות לימוד שבועיות למקצוע. בהיעדר פיקוח על הכנת שיעורי בית ע"י המורים, מתבטל התמריץ הבסיסי ביותר להכנתם מנקודת מבטם של התלמידים.


אין להתעלם מכך, כי בלתי אפשרי לתת שיעורי בית משמעותיים ויעילים לכל התלמידים בכיתה. טווח היכולות של התלמידים בכיתה הוא רחב מאד. שיעורי בית אחידים, מטבע הדברים, אינם יכולים לענות על הצרכים הספציפיים של כל התלמידים בתהליך הלימודי.


מה ניתן לעשות במצב זה? לדעתי, מן הראוי לחשוב על מבנה יום לימודים שונה מזה הנהוג היום במוסדות החינוך שלנו. אני סוברת, שיש לצמצם את מספר מקצועות הלימוד בכל יום לימודים, ולכל ליחידת לימוד של הקניית חומר לימודים חדש, יוצמד שיעור לתרגול ולחזרה בפיקוח המורה.


מערכת החינוך צריכה לקחת על עצמה את האחריות  להפנמה ולהטמעה של חומר הלימוד אצל התלמידים. הכנת שיעורי התרגול והחזרה בבית הספר תאפשר התאמה מוצלחת יותר של מטלות שונות לתלמידים שונים באותה הכיתה. השונות בין התלמידים תקבל מענה בדמות הרב-גוניות של מטלות הלימוד שיוטלו על הפרט ובאיכות הסיוע והעזרה האישית, שיושיט המורה לתלמידיו.


לבית יש להשאיר רק כתיבה של עבודות חקר, כתיבה של עבודות יצירתיות וכן את הקריאה של חומר הכנה עיוני, שגוזל זמן רב. יש לחתור לכך, שניתן יהיה להשתמש בבית הספר בתוכנות לימוד ממוחשבות, שתאפשרנה חזרה ותרגול בקצב אישי, תוך קבלת משוב מיידי על מידת השליטה בחור שנלמד. בכל מקרה יש צורך בגיבוש מדיניות בית ספרית מוסכמת בנושא.


אני מקווה שבמסגרת החשיבה על השלב הבא של יישום הרפורמה בחינוך, השלב של השינויים הפדגוגיים, תינתן הדעת גם  לנושא חשוב זה.


מה דעתכם בנושא?


רות קופינסקי.






6 thoughts on “האם צריך לבטל את שיעורי הבית?

  1. ש. לוי

    כדאי לבטל את ההסכם ההזוי (זה שאת מכנה אותו רפורמה), ויפה שעה אחת קודם!

    Reply
  2. חיה

    ש.לוי מתי את גם מוצאת זמן לעבוד אם כל היום את עסוקה בקשקשת באינטרנט ….או שאולי זאת העבודה שלך ?
    משלמים טוב לטוקבקיסטים בתשלום ?
    מה הקשר בין התגובה שלך לבין הפוסט???
    אה שכחתי – את כאן לתקוף…התוכן לא ממש משנה.
    אז מי כאן הזוי?

    Reply
  3. ש. לוי

    חיה,
    כפי שאת מוצאת זמן, גם אני.
    אם היית קוראת את הפוסט, היית מבינה את הקשר בין הדברים.
    בדרך כלל משלמים לי על כתיבה. בבלוג זה, אני עושה זאת בהתנדבות, קשה לי להשאר אדישה.
    כדאי לך לשים לב לדבריה של רות קופינסקי.
    הגב' רות קופינסקי כותבת : "
    אני מקווה שבמסגרת החשיבה על השלב הבא של יישום הרפורמה בחינוך, השלב של השינויים הפדגוגיים, תינתן הדעת גם לנושא חשוב זה."
    אני למדה מכך, שעדיין לא נעשתה חשיבה מעמיקה על השנוי הפדגוגי. דהיינו, הטענה כי זו אינה רפורמה אלא רק הסכם שכר (שהרע עם המורים באופן חסר תקנה) נכונה.
    כאשר עוסקים בחינוך, הפן הפדגוגי צריך להנחות מובילי שינוי ולא הסכם השכר.
    ובכלל, הרעיון להכריז על רפורמה ורק אחר כך לחשוב על פרטיה נראה לי לא תקין.

    Reply
  4. חיים

    צר לי לומר לכם שמשרד החינוך פשוט נגמר לו הסוס לא פלא שאנחנו נמצאים מבחינת חינוך במקומות האחרונים מאחר שגם בשיעורי הבית מחקרים מראים שהם לא תורמים לשום דבר מלבד כאב ועצבים במשפחות אז חבל שתמיד אנחנו  חושבים שאנחנו הכי חכמים בעולם

    Reply
  5. כרמית

    לצער, הגב' רות קפינסקי צודקת.אם הייתי משאירה את שלב הכנת שיעורי הבית לכיתה כעבודת כיתה בפיקוח ומבססת חומר זה כתרגול וחזרה על החומר- לא הייתי מספיקה לסיים את כל החומר הנדרש ממני להשלים עד סוף השנה….

    Reply
  6. אקראי

    בלי שיעוריםאחרי הכל, עשרות של מחקרים נכשלו במציאת הוכחות לכך ששיעורי בית עוזרים.שיטת הלימודים הנוכחית הופכת את התלמידים למכונות עבודה ועשייה חסרות יצירתיות.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.