לאחר שקבלתי תגובות על הטור הראשון בסדרת המאמרים שלי בנושא אופק חדש ולפני שאמשיך בניתוח השכר למורה מחנכת – אם, אני רוצה לעשות סדר בנושאי שעות שהייה ושעות חינוך.
שעות שהייה
באופן כללי לפי נוהג מקובל בבתי הספר, רשאי מנהל בית הספר לקבוע במערכת השיעורים של מורה שלושה "חלונות" או "דלת" ושני "חלונות" למשרה מלאה -דהיינו 100% משרה או באופן יחסי למשרה חלקית . יש לציין כי דין מורה אם הוא כדין משרה מלאה לעניין "חלונות" ו"דלתות".
יוצא מכאן, כי כל מורה מקבל לפחות שתי שעות שהייה (2 חלונות) ללא שכר בצידן. לדוגמא: מורה מקצועי בבית ספר יסודי עם משרה של 27 שעות שבועיות בעצם נמצא בפועל בין כתלי בית הספר 29 שעות שבועיות (27+2), למרות שמשרתו נחשבת 27 שעות שבועיות. דהיינו 90% משרה (27/30).
כלומר הוא "עובד" עוד שתי שעות בכל שבוע ללא קבלת תמורה בצידה. בחישוב חודשי זה מגיע ל- 8.66 שעות (2*4.33). בשעות אלו רשאי מנהל בית הספר לקבוע ישיבות צוות וכדו',דבר שבפועל קורה ברוב בתי הספר. לעתים, מנהל בית הספר אף קובע שעות אלו בסוף יום וזה מונע מהמורה לצאת הביתה מוקדם יותר.
במסגרת אופק חדש באו יוזמי הרפורמה וקבעו שעות שהייה כחלק משעות העבודה בין כתלי בית הספר. יוצא מכאן כי בחלק משעות שהייה אלו יכולים מנהלי בתי הספר לקבוע ישיבות צוות וכדו' והמורים יזכו בגינן בשכר לכל דבר ועניין.
סיכומו של דבר הוא שיש לקחת בחשבון בחישוב שעות העבודה של מורה במסגרת המתכונת הישנה גם את אותם שעות שהייה שהמורה "מבלה" בין כתלי בית הספר ללא קבלת שום תמורה בגינן.
שעות חינוך
בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים כל מורה מחנך כיתה זכאי לקבל שלוש שעות חינוך, בנוסף לתקן השעות הקבוע במערכת השיעורים של אותה כיתה. יש לציין גם כי דין שעות החינוך כדין יתר שעות התקן של בית הספר. שעות אלו מתווספות לשעות תקן רגילות של אותו מחנך ואז גם שיעור משרתו עולה בהתאם .
לדוגמא: מורה מחנך בבית ספר יסודי עם 24 שעות תקן עם תוספת של 3 שעות חינוך מגיע ל-27 שעות ושיעור משרה של 90% (27/30). יוצא מכאן ששעות אלו הן כמו הטבה למורה.
האם שעות אלו הם באמת הטבה? לעניות דעתי לא ממש, כיוון שבסופו של דבר שעות אלו ניתנו על מנת לבצע מטלות שונות של "חינוך" הכיתה מהבית. למשל, שיחות עם הורים, כתיבת הערכות לתלמיד מסוים וכדומה. בסופו של דבר, המורה עובד בשעות חינוך אלה והן לא ממש הטבה לשכר ללא שום עשייה בצידה. לפיכך לעניות דעתי יש לקחת בחשבון גם שעות אלו כעבודה לכל דבר ועניין.
במסגרת אופק חדש אין התייחסות כלל לשעות חינוך למורה מחנך אלא לגמול חינוך בלבד. יבואו המקטרגים ויטענו כי זו הרעה כיון שאותה הטבה בוטלה. לעניות דעתי, אם שעות אלו היו באמת הטבה ללא שום עשייה, היה אפשר לבוא ולטעון טענה זו . אולם סוף סוף יש עבודת חינוך בשעות אלו שלא במסגרת בית הספר ובסיכומו של דבר, לעניות דעתי, אין שינוי לטובה או לרעה בין המתכונת הישנה ובין אופק חדש בנושא שעות החינוך.
כמו בטור הקודם, אשמח לענות לשאלותיכם ולתגובותיכם.
שלום בורוכוב.
שלום.
שעות שהייה:
אין ספק שלמורה יש הרבה עבודה מעבר לשעות הפרונטליות בכיתה. ( הכנה שיעור, בדיקת מבחנים, שיחות עם הורים ותלמידים וכ"ן).
בטור הקודם אתה כימתת את זה בערך של 1.2 שעות לכל שעה פרונטלית.
בטור הנוכחי אתה טוען שמעבר לכל עבודת המורה, בעולם הישםן יש לקח תבחשבון שיש לו עוד שעתיים עבודה "שהייה" שיש לקחת בחשבון?
הרי כבר חישבת זאת כעבודה שיש על המורה לבצעה במסגרת עבודתו, אז מה זה משנה אם זה נעשה בין כותלי ביה"ס או בביתו?
לסיכום:
בשעות השהייה של המורה במתכונת הישנה הוא מבצע את עבודתו הנוספת ואין זה משנה אם זה במסגרת בית הספר או בביתו.
ויתרה מכך: בעוד שבעולם הישן יש למורה שעתיים לעבודתו, הרי באופק חדש למורה אם (התסכים עימי שרוב מוחלט של המורים ביסודי הם מורות אם?) יש חצי שעה בלבד לעבודתה הנוספת.
היתכן להגיד שבמסגרת הרפורמה יש למורה יותר זמן לביצוע עבודתו מאשר ברפורמה???
(ובכל מיקרה, את העובדה הנוספת של הכנת שיעור ובדעקת מבחנים יש לבצע ולא חשוב גם ברפורמה וגם מחוץ לרפורמה).
שעות חינוך:
טענתך לא ברורה לי לחלוטין ואשמח אם תחדד את כוונתך, ואסביר:
עבודת המחנך דורשת השקעה מהמורה ואין לזלזל בא כלל.
על המחנך לבצע עוד מטלות רבות במסגרת עבודתו כמחנך.
עבודת המחנך היא אותה עבודה גם במסגרת הרפורמה וגם בעולם הישן, אין שינוי – יש עבודה וצריך לבצעה.
על העבודה הנוספת הזאת כמחנך, המורה תוגמל בתוספת של שלוש שעות בשכר למשרתו ( שעות חינוך).
ברפורמה, על אותה עבודה בדיוק(!!) המחנך לא מתוגמל בתוספת שכר.
האפשר להגיד שאין שינוי במצב המחנך לפני הרפורמה ( שתוגמל בשלוש שעות נוספות בשכר מלא על עבודתו) לעומת המצב אחרי הרפורמה שבא הורידו את התגמול למחנך על אותה עבודה נוספת שחובה עליו לבצע?
כיצד אפשר להגיד את זה?
ורק הערה לגבי הסיומת שענית לכל השאלות בטור הקודם:
שאלתי מהטור הקודם לגבי השכר השעתי למורה בעולם הישן לעומת הרפורמה בהכנס כל הנתונים כפי שהם מבוצעים בפועל ( שעות חינוך בעולם הישן, שעות הכנה על שעות פרטניות שיש לבצע ברפורמה ולא הוכנס בחישוב, שעתיים משעות השהייה ברפורמה שמופקעים לטובת השתלמויות שלא היו בעולם הישן, שעות מורה אם – שהם רוב מוחלט של המורות ביסודי, תוספת פיצול שהייתה קיימת בעולם הישן ונשמט מהחישובים, 20% מהמורים בעלי תואר שני שהתוספת על התואר שלהם ירדה מ-12% ל-5%) חישוב נאות של השוואת שכר בהתאם למכלול הנתונים – לא ניתן, וחבל.
כי זה היה יכול לתת פרספקטיבה יותר מאפיינת ואמיתית לגבי שכר המורה לפני הרפורמה ואחרי הרפורמה.
אודה להתיחסות לרישא הדברים.
כמורה ומחנכת שהצטרפה לאופק , יש לי המון ביקורת על הרפורמה . תחילה עליי להדגיש שעבודתינו נהייתה מאוד עמוסה , מלחיצה בין כותלי ביה"ס ומחוצה לו, דהיינו בביתנו.
אותה רפורמה מדוברת , בעצם מוסיפה שעות עבודה, אך אם היו מפנים שעות אלו לעבודה מול תלמידים- תגבור , העשרה ושעות פרטניות שיוקדשו גם לשיחות אישיות עם תלמידים , שלעיתים נראה כי הם כמהים לשיחות אלו או , היו מקצים יותר שעות לביצוע עבודות המורה הנדרשות ממנו מעצם היותו מורה.
לצערי , באופק התייחסו לכמות השעות אך לא לאיכותן וכאן שוב אנו כושלים.
ישנם מורים שהיוו שגרירים נלהבים לאותה רפורמה והיתה להם סיבה טובה .הם עובדים במשרה מלאה ואף מדורגים בדרגה גבוהה – הגבוהה ביותר,אך יחד עם זאת הם בפועל מלמדים בכיתות אולי 50% מתוך השעות .תשאלו מדוע? כנראה שזו הרפורמה.
בעוד שישנם מורים הקורסים תחת המעמסה יש כאלו שבשבילם "אופק" יצר אצלם רפורמה בצורת עבודתם הם מקבלים שעות "שהייה" מועדפות ו"זכויות יתר" ואת רוב עבודתם הם מבצעים בין כותלי ביה"ס. להזכירכם אנו רק בשנותיה הראשונות של הרפורמה וכבר נשמעים ממקומות כאלו ואחרים את אותם קולות שאני מעלה כאן. הדברים לעיל מבוססים.
מתכנני הרפורמה המופלאים שכחו להשאיר למורה אם שעות שהייה.
מתי אמורה מורה אם לסדר ולארגן את הכיתה? לקשט? לניילן?
לפגוש הורים?
אני מורה המלמדת בכיתה א'. כל שבוע הורים רוצים לשוחח איתי.
האם כל הורה יקבל שלוש דקות לשיחה?
האם עליי לומר לכל הורה שבגלל אופק חדש אינני יכולה לשוחח עמם?
האם לא לארגן את הכיתה? האם לא לשקט אותה?
האם לא להכין משחקים לילדי כתתי ואנילן אותם?
האם אני אמורה להדפיס הכל בבית?
לא השארתם לנו דקה לנשום .
חוסר ההגיון זועק ואתם מסרבים לראות אותו.
עזוב מחשבי שכר ואחוזים.
עם עובדות אי אפשר להתווכח, רוב המורים אינם מרוצים "מאופק חדש", הם מבינים סוף סוף את העוולות והעיוותים בהסכם. אפשר לשמוע בחדרי המורים, לקרוא באתרים השונים את קול המחאה.
מורים שסרבו להאמין כי הועד המייצג שלהם יפגע בזכויותיהם ובמעמדם, מבינים היום כי נפלו קורבן להסכם כושל.
באמת חבל להשחית מילים, זה הסכם רע למורים, לתלמידים ולמערכת החינוך בישראל.
הוגי הרפורמה, קיוותם לעשות ענבים, אך יצאו באושים.
אני מבקשת מהסתדרות המורים לנהוג לשם שינוי בחוכמה וביושר, ולא להמשיך במצגי השווא. המורים אולי נרדמו בשמירה, אך הם אינם מטומטמים.