על מה תרצו לקרוא היום?

כיצד מפתחים יוקרה מקצועית?

בעקבות הכנסתה של רפורמה חדשה למערכת החינוך בישראל אני מבקשת להעלות מספר הרהורים בקשר למהותה של יוקרה מקצועית.

 

אין לי ספק שרפורמת "אופק חדש" מתכוונת, בין שאר מטרותיה, להשפיע גם על ההעלאה של יוקרת מקצוע ההוראה.

 

כידוע לנו, אחד הגורמים ליוקרה מקצועית הוא התגמול החברתי הבא בצידה. במילים אחרות – השכר או הפיצוי הכספי אותו מקבל העוסק במקצוע.

 

מבחינה זאת, אני סוברת  שרפורמת "אופק חדש" תתרום לאורך זמן לשיפור מעמד המורה. העלאה משמעותית בשכר המורה היא אחד הגורמים למשיכת כוח אדם איכותי להוראה.  מתן תגמול נאות לעוסקים בהוראה מהווה הבעה של הערכה חברתית ממשית לתפקיד המקצועי החשוב אותו ממלאים המורים.

 

אולם, האם זהו היסוד היחידי או העיקרי לבנייתה של יוקרה מקצועית? ברצוני לבחון סוגיה זו על ידי בדיקת היוקרה המקצועית של מקצועות אחרים.

 

ניקח לדוגמא את מקצוע הרפואה. מקצוע זה זוכה ליוקרה גבוהה. מדוע? האם יוקרתו נובעת אך ורק או בעיקר מרמת שכרו של העוסק בו, של הרופא? האם היוקרה שאנו מייחסים לעריכת דין נובעת אך ורק מרמת שכרו של עורך הדין? והרי ידוע שהמצב כיום הוא של היצע רב של עורכי דין ובשל כך, שכרם של רבים מהם הוא נמוך. האם היוקרה המקצועית שלהם נפגעה בשל כך? ומה לגבי אנשי ההיי-טק? האם המשבר האחרון בענף כרסם ביוקרה המקצועית שלהם?

 

אם כך, מה מקנה למקצוע את יוקרתו? האם היוקרה המקצועית היא תלוית היצע וביקוש? מזה שנים אנו עדים לביקוש גדול של מורים מול מחסור בהיצע. האם תרם מצב זה לעליה ביוקרה המקצועית של מקצוע ההוראה? הדבר תמוה עוד יותר לנוכח ההצהרות הקבועות של הממסד על החשיבות הרבה של העשייה הלימודית והחינוכית בבתי הספר.

 

החינוך נתפס כגורם בעל חשיבות מהמדרגה העליונה לגבי עיצוב דמותו של היחיד ועיצוב דמותה של החברה. נוהגים ליחס לחינוך את היכולת לשנות, לקדם, להכשיר, לעצב את הדור הבא. אז מנין היוקרה הנמוכה של העוסקים בו? מנין ההערכה הציבורית הנמוכה למקצוע, הערכה שהיא המקנה למקצוע את יוקרתו?

 

נראה לי שאחד הגורמים לכך, הוא הטלת הספק ביכולתם של תכני הלימוד וההתנסויות הלימודיות והחינוכיות, שמרכיבות את תוכנית הלימודים בבית הספר להביא לתוצאות החיוביות שצוינו לעיל. השירות המקצועי של הרופא, עורך הדין וכיו"ב אמור להביא לנו תועלת מעשית, הנחוצה לנו.

 

ברור לנו, שהתועלת הזאת נשענת על החלטות מקצועיות שבבסיסן ידע מקצועי ספציפי, שאיננו נחלת הכלל ודורש שנות לימוד והתמחות מרובות. לעומת זאת בהוראה, לא ברור לנו מה תהיינה התוצאות של הפעילות הנעשית בין כותלי בתי הספר. איננו משוכנעים לגבי התועלת שיש בלימוד בבית ספר במשך שנים ארוכות. איננו בטוחים שתוצאותיו הן תולדה של העשייה המקצועית שלנו. לעיתים נדמה לנו שבין כך ובין כך היו הדברים קורים בדרך זו או אחרת.

 

הדבר בולט עוד יותר בנושא החינוך האמור להתבצע במוסדות החינוך לאורך כל השנים. שאלה שחוזרים ומעלים הורים, אנשי חינוך ואנשי מדעי התנהגות מתייחסת למידת ההשפעה של תהליכי חינוך על האישיות. האם ניתן לשנות את האישיות של הפרט באמצעות תהליכי חינוך או האם האישיות הינה קונפיגורציה דטרמיניסטית? התשובה הרווחת כיום בין החוקרים היא שהתנהגות הפרט הינה פונקציה של תהליך דינאמי מתמשך של התייחסות גומלין בין תווי אישיות מקובעים של הפרט לבין ההקשר המצבי שבו הוא נתון. מכאן שתהליכי החינוך הפורמאלי במערכת הבית ספרית (כמו גם תהליכי החינוך במערכת המשפחתית) נמנים עם התהליכים המרכזיים המשפיעים על ההקשרים ההדדיים של הפרט עם הסביבות השונות שהוא פועל בהן ועל אופני הסתגלותו אליהן.

 

עמדה זו נכונה גם לגבי המערך הלימודי של בתי הספר כפי שהוא בא לידי ביטוי בסילבוס הכללי ובקוריקולום  של כל מקצוע ומקצוע. כאן ברצוני להדגיש את החשיבות של השינוי המתחייב בתוכנית הלימודים הרשמית של בתי  הספר בארץ, תוכנית שנקבעת ברמה הממלכתית על ידי משרד החינוך ואמורה לחייב את כל מוסדות החינוך בארץ.

 

תכני הלימוד צריכים להיבדק לעומק ולהתאים עצמם למציאות חיינו במאה ה-21. לכאורה, עוברות תוכניות הלימוד שינויים כל הזמן. אבל אילו אינם שינויים מהותיים. השינויים חייבים להיות דרמטיים ממש. מלבד רכישת מיומנויות יסוד של שפה ואוריינות מתמטית, רכישת ידע בסיסי בתרבות כללית ובמורשת לאומית, חייבת ההתנסות הלימודית בבית הספר לכלול גם מתן הזדמנות עקבית ושיטתית בפיתוח יכולת החשיבה של הצעיר ופיתוח יכולת הלימוד העצמית שלו.

 

המערך הלימודי צריך לעודד פיתוח גמישות מחשבתית, יכולת הסתגלות לשינויים מהירים וקבלת החלטות דינאמית על בסיס רכישת ידע חדש. הידע וההתנסות של הצעיר בבית הספר חייבים להיות רלבנטיים לחיים שלנו עכשיו. ידע זה חייב לעזור לצעיר לתפקד בעולם של קדמה טכנולוגית, עולם שמשתנה כל הזמן.

 

ברור לנו שהצעיר של ימינו יצטרך ללמוד ולהשתלם כל חייו כדי להישאר רלוונטי במקצוע בו בחר לעסוק וכן כדי להיות מסוגל לשנות קריירה מקצועית במשך החיים. מדובר אם כן, בשינוי של ממש בתוכניות הלימוד ולא בשינויים קוסמטיים קטנים. לשם כך, צריך אומץ ציבורי רב וביכולת להתגבר גם על מחסומים פוליטיים לא מעטים. זו עשייה, שיש להשקיע בה מחשבה, זמן ומומחיות רבה. ההתייחסות צריכה להיות לכל שלבי לימוד החובה בארץ מגן הילדים ועד לסיום החטיבה העליונה. זו עשייה לאורך דרך ארוכה. אבל יש צורך להתחיל בה כבר עתה.

 

כפי שעולה מדברי, אני סבורה כי יוקרה מקצועית נובעת לא רק מהעוסקים במקצוע אלא גם מהרלבנטיות של השירות שהמקצוע מציע ללקוחותיו (הפרט והחברה). עיסוק בתכנים רלבנטיים יביא עימו יוקרה מקצועית. יוקרה מקצועית חשובה לכל מי שבחר לעסוק במקצוע זה ורוצה להרגיש שעשייתו המקצועית היא בעלת ערך ומשמעות.

 

אני מצפה שהסתדרות המורים, כארגון המורים היציג הגדול ביותר, תהייה גורם מדרבן לעשייה בתחום זה ובכך, תשלים את הרפורמה החינוכית החדשה מן האספקט המהותי והעמוק שלה.           

 

רות.                                                                                    




3 thoughts on “כיצד מפתחים יוקרה מקצועית?

  1. ש. לוי

    גב' רות קופינסקי שלום,
    כפי שבודאי הבחנת, ,אינני משאירה את דבריך בלא מענה.
    כאשר קראתי את מחשבותיך והרהוריך בנושא יוקרתו של מקצוע ההוראה, נזכרתי באימרה השחוקה – "הדרך אל הגיהנום רצופה כוונות טובות".
    אמנם, נוח לי לחשוב, כי כוונותיהם של הוגי הרפורמה היו טובות. נחמד להאמין שיוקרת המקצוע וטובת התלמידים עמדה לנגד עיניהם, אך לצערי המציאות טופחת על פנינו.
    טענתך כי "הרפורמה" תוביל להעלאת יוקרתו של מקצוע ההוראה, אין לה על מה להסתמך. התגמול אינו הולם. המורים לא קיבלו תוספת שכר, הם "זכו" להגדלת נטל ההוראה ושכר השעה שלהם ירד פלאים. שכר שעה ירוד ונטל בלתי נסבל אינם תורמים ליוקרה, ההיפך נכון.

    מורים אינם יכולים יותר להתקדם בקצב מואץ ועל פי הבנתם ומאוויהם, הם כפופים לתכתיבים נוקשים וכמעט בלתי אפשריים. להבנתי, צימצום והגבלת השתלמויות המורים יוביל לקיבעון וירידה ביוקרתו של המקצוע. נדמה לי שבנושא זה אין לנו ויכוח, גם את מבקשת להרחיב את מיגוון ההשתלמויות.
    אני מרבה לשמוע היום על " צרכי המערכת", מורים נדרשים להשתלם בתכנים ומקצועות שאינם קרובים לליבם. מנהל בית חולים למשל, לא ידרוש מרופא עור או פלסיטיקאי להשתלם באורטופדיה. אך המורים ברפורמת אופק חדש מחוייבים להישמע להוראות מנהלים להשתלם או אפילו ללמד מקצועות שאינם מומחים בהם, זה לא יוביל להאדרת מקצוע ההוראה. שוב, ההיפך נכון.
    סמכויות המנהלים הורחבו, על פיהם של המנהלים ישק דבר, אין התייחסות למנהלים כראשונים בין שווים. גם עובדה זו אינה מוסיפה דבר ליוקרת המורים. ברצוני להזכיר, מורים משכילים ומקצועיים צריך להתחשב ולשמוע את דעתם. הרפורמה החזירה את ההיררכיה למערכת החינוך, עתה היא דומה יותר למערכת צבאית – דבר שאינו מתאים למערכת חינוך.

    הרפורמה, כפי שאת מתעקשת לכנות את הסכם השכר, לימדה את מורי ישראל שמקצוע ההוראה הוא זמני, כדאי למורים ללמוד מקצוע נוסף, לא כדאי להתמיד בו ולהיות מורה וותיק ומנוסה, כי בדרגות ה"גבוהות" אין כמעט דרך או אפשרות להתקדם, נושא המיכסות מקומם מאוד, גם זה לא יוביל לחיזוק במעמד מקצוע ההוראה.
    ברצוני להתייחס גם לנושא המעורר כעס ותרעומת רבה בקרב המורים, השעון. עובד שנדרש להחתים כרטיס נוכחות, כאשר ידוע שההשקעה והמאמץ אינם מסתיימים בעת החתמת כרטיס העבודה, אינו חש כמי שעוסק במקצוע יוקרתי ונחשב, הוא חש כמו כל פועל רגיל במפעל.
    כדאי מאוד להרהר ואפילו לחשוב בקול רם, מהרפורמה הזאת לא תצמח הישועה. אופק חדש לא יצעיד את מערכת החינוך קדימה ולא יוביל לשיפור במעמדו ויוקרתו של מקצוע ההוראה.

    Reply
    1. רות קופינסקי

      לש.לוי,
      לא מספיק לקרא כותרת של טור.
      לו היית קוראת באמת את הדברים שנכתבו, היית מבינה, שהתייחסתי לשינוי הנדרש בתוכניות הלימודים והתאמתן למאה ה-21 כהשלמה הכרחית לרפורמה בחינוך וכגורם בעל משקל בבניית יוקרה המקצועית.
      נראה שתגובתך נקבעת ללא קשר לדברים שנכתבים, וחבל.

      Reply
  2. ש. לוי

    לגב' רות קופינסקי שלום,
    כנראה שאינך זוכרת מה כתבת, לכן הרשי לרענן את זכרונך, להלן הדברים שכתבת:

    1."בעקבות הכנסתה של רפורמה חדשה למערכת החינוך בישראל אני מבקשת להעלות מספר הרהורים בקשר למהותה של יוקרה מקצועית.

    2…."אין לי ספק שרפורמת "אופק חדש" מתכוונת, בין שאר מטרותיה, להשפיע גם על ההעלאה של יוקרת מקצוע ההוראה".

    "

    3."כידוע לנו, אחד הגורמים ליוקרה מקצועית הוא התגמול החברתי הבא בצידה. במילים אחרות – השכר או הפיצוי הכספי אותו מקבל העוסק במקצוע.

    …מבחינה זאת, אני סוברת שרפורמת "אופק חדש" תתרום לאורך זמן לשיפור מעמד המורה. העלאה משמעותית בשכר המורה היא אחד הגורמים למשיכת כוח אדם איכותי להוראה. מתן תגמול נאות לעוסקים בהוראה מהווה הבעה של הערכה חברתית ממשית לתפקיד המקצועי החשוב אותו ממלאים המורים".

    כדאי להתייחס באופן ענייני לטענות. התקפות אישיות והטלת דופי בקוראים לא יעזרו לקדם את הדיון.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.