על מה תרצו לקרוא היום?

ההורים נכנסים לאופק חדש

בשנה שעברה, זמן קצר אחרי שהתבשר כי בית ספרו יצטרף בתש"ע ל"אופק חדש", החל מנהלו של בית הספר "אל אמל" בעכו, עבדאללה זידאן, להיערך לקראת הטמעת הרפורמה.

 

במקביל לעיסוק בהכשרת התשתיות הנדרשות ולמפגשים עם צוות המורים והמחנכים, חשף זידאן את עיקרי התוכנית גם בפני אחד עשר חברי ועד ההורים והזמין אותם למפגש ההטמעה שנערך בבית הספר, בהשתתפות מליאת המורים ונציגי משרד החינוך והסתדרות המורים.

 

"ההורים הם חלק בלתי נפרד מהמהלך ולכן חשוב היה לי להסביר אותו ואת יתרונותיו כבר בשלב המוקדם כדי לרתום אותם כשותפים למימוש מוצלח שלו", שוטח זידאן את משנתו.

 

סגנו, סייף בושכאר, מתאר את המהלכים בשטח: "מיד לאחר שהשלמנו את מיפוי התלמידים שישתתפו בשיעורים הפרטניים, זימנו את הוריהם לפגישות עם המורים המקצועיים ועם המחנכים. יש לזכור כי מדובר באוכלוסייה במעמד סוציו אקונומי נמוך שביקשה כבר זמן רב מענה שאותו לא ניתן היה לספק עד כה בהיעדר משאבים".

 

לדבריו, הונחה צוות המורים לקיים דיווח שוטף להורים על מידת התקדמות הילדים באמצעות טפסים מיוחדים. למרות שעברו פחות מחודשיים הוא מבחין ביותר הורים שמגיעים לבית הספר ומנצלים את שעות השהייה של המורים לצורך בירורים ועדכונים.

 

בבית הספר "ליאו בק" בחיפה, שבו מרבית התלמידים הם בני עולים ממדינות חבר העמים, נעשה מאמץ מיוחד לקיים קשר עם ההורים וליידע אותם בפרטי הרפורמה.

 

באסיפות ההורים שנערכו בראשית השנה שעברה שבה הצטרף המוסד לרפורמה, נכחה מורת האולפן לעברית בבית הספר ותרגמה את הנאמר להורים שטרם רכשו את השפה החדשה. במקביל נשלחו להורים חוזרים בעברית וברוסית שבהם הוסברו פרטי ההשתלבות של ילדיהם בשעות הפרטניות.

 

"בשלב הזה היו לא מעט הורים שחששו מהפסד של החומר הנלמד בכיתות האם", משתפת המחנכת קתרין לומברזו. לכן מורת האולפן ומורות דוברי רוסית בצוות נרתמו להסביר להורים המודאגים שהכיתה תחולק לקבוצות תגבור.

 

לפגישות של תלמיד והורה שאינו דובר עברית עם מורה, מצטרפת תמיד מורה מתרגמת המונעת מהילד את הצורך לתרגם. אולגה זוהר, אמא של מריאל הלומדת בכתה ד' ב"ליאו בק", היא עולה ותיקה שדוברת עברית שוטפת, אך מודה שלמרות 15 שנותיה בארץ היא עדיין מתקשה בהבנת המערכת: "בשנה שעברה, כשהוסברו לנו פרטי הרפורמה, התחברתי מיד לרעיון של למידה בקבוצות קטנות. את זה הכרתי משנות לימודי באוקראינה וידעתי שכל ילד מרוויח מקשר צמוד יותר עם המורה".

 

יורם חואטו , אבא של אוראל הלומד בכיתה ה' ב"שקמים" באשדוד, מכיר את "אופק חדש" לפרטיו כבר למעלה משלוש שנים.

 

כבר אז, הוא מספר, נתפסו ההורים כשותפים ליישום המהלך. "ועד ההורים הוזמן לפגישות עם המנהלת ועם צוות ההטמעה ומיד עם הצטרפות בית הספר לתוכנית כונסו כל ההורים לאסיפה שבה הוצגו לנו פרטי התוכנית", הוא נזכר.

 

אחר כך קיבלו ההורים הזדמנות להסברים מצד המחנכים בפורום הכיתתי ובמקביל נשלחו אליהם דפי מידע.

 

"בשלב הראשון, מטבע הדברים, ההורים מתעניינים בעיקר בשאלות הנוגעות לדרך מימוש השעות הפרטניות ורובם המכריע תמך ברעיון, במיוחד שלא מעט מהם מתקשה לממן לילדיהם שיעורים פרטיים", אומר חואטו. גם באסיפת ההורים הראשונה שנערכה השנה הוקדש פרק מיוחד ל"אופק חדש" לטובת ההורים החדשים אלא שרובם – כך הוא מתרשם – כבר התעדכנו בפרטי התוכנית מההורים הוותיקים וביקשו להבטיח שילדם ישולב בה בהתאם ליכולותיו.



"אופק חדש" נכנס בשנה האחרונה בסערה לחיינו. התהליך חולל שינוי בקרב בתי הספר בישראל, שינוי שיצר תחושות לכאן ולכאן: היו מורים שהתלוננו על הרפורמה; היו מורים שהתלהבו מהרפורמה. מורים רצו להיות הראשונים לעשות את השינוי, מורים רצו להיות האחרונים ויש כאלו שלא רצו כלל


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.