על מה תרצו לקרוא היום?

תגובה לנתוני ה-OECD

לפני יומיים, פורסמו נתוני דו"ח ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, המשווה בין מערכות החינוך של חברות הארגון.

הדו"ח, שהתייחס לשנת 2007, הציג תמונה לא טובה, אך לא מעודכנת, של מערכת החינוך בישראל.

השפעותיה החיוביות של רפורמת "אופק חדש" לא ניכרות בדו"ח זה וראוי לשים את הדברים בהקשר הנכון.


ברצוני להתייחס לשתי נקודות עיקריות שהדו"ח עוסק בהן, על מנת שנתוני הדו"ח יילמדו ויילקחו בפרספקטיבה הנכונה.

 

ראשית, שכר המורים.

הדו"חות מתייחסים תמיד שנתיים לאחור. כלומר, התוצאות שלפנינו הן משנת 2007.

במילים אחרות – הסכם השכר של "אופק חדש" עדיין לא בא לידי ביטוי ולכן ההתייחסות היא בעצם nbso online casino reviews לשכר של העולם הישן.

גם הסתדרות המורים חושבת שהשכר הוא נמוך ולא ראוי. על כן,  מאבקה של הסתדרות המורים בחתירה לרפורמת "אופק חדש" נבע מן הרצון לתקן את המציאות העגומה הזו.

יש לזכור,  ששכרם של המורים, המשולבים כבר ב"אופק חדש" עלה בממוצע ב- 31%, ובמספרים – מדובר בתוספת של 3,000 ש"ח לחודש.

 

שנית, ההשקעה הלאומית בחינוך.

על פי ממצאי הדו"ח, ישראל אינה עומדת במקום טוב מבחינת ההשקעה הלאומית בחינוך, בהשוואה ליתר המדינות המפותחות.

 

ישראל משקיעה אחוז גבוה מאד מן התל"ג במערכת החינוך, אולי הגבוה בעולם, ובכל מקרה מן הגבוהים.

אלא שיש עוד נתון אחד, שבלעדיו המספר הזה (האחוז מן התל"ג) הוא חסר משמעות. הנקודה היא לאיזה אחוז מן האוכלוסיה הוא מתחלק.

 

בעולם המערבי, ואלה נתוני ה- OECD , הסכומים שמהדינה מקצה לחינוך מכוונים ל- 14% ועד 17% (גילאי 0 ועד 18) מן האוכלוסיה.

בישראל, האוכלוסיה של גילאי 0 ועד 18 מהווה 28% מכלל אוכלוסית המדינה.

במילים אחרות- ברגע שהאחוז הגבוה מתחלק לאוכלוסיה כל כך גדולה, ההקצאה לתלמיד קטנה מאד והיא נסחבת בעל כורחה אל תחתית הטבלה.

ציון שורק הינו מנהל בית הספר הגבוה להשתלמויות של הסתדרות המורים




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.