אופק חדש מיושם בבית הספר שלי, "שקמים" באשדוד, זו השנה השנייה. כאשר אני מסתכלת על השנתיים האחרונות ומשווה אותן לשנים שלפני כן, אני יכולה להגיד בודאות כי לא רק שהרפורמה מיושמת בהצלחה בבית הספר שלי אלא גם שמדובר בשינוי שבו כל הצדדים מרוויחים – גם התלמידים וגם המורים. כמובן שיש עוד נקודות שצריכות שיפור והרפורמה רק בתחילת דרכה, אבל בכל הקשור למקצועות הליבה, הרווח הוא כולו של מערכת החינוך.

אני משמשת בבית ספרי כמורה למתמטיקה, מחנכת ורכזת מקצוע. בית הספר שלנו היה ידוע ברחבי הארץ כבית ספר שבו כמעט ואין שעות פרונטאליות, מלבד הצגה קצרה של נושא השיעור ויתר העבודה עם התלמידים נעשית בקבוצות בצורה פרטנית. כמובן ששמרנו על שיטת הלימוד הזו גם כעת, כשנכנסנו לאופק חדש, אבל ההבדל הוא עצום.

 

בהתאם להחלטה של המועצה הפדגוגית בבית הספר, החלטנו לצמצם את מספר הקבוצות לקבוצות מצומצמות של תלמידים שנמצאים באותה רמת לימוד. לפני הרפורמה הקבוצות היו מעורבות מבחינת היכולות של התלמידים. בנינו תכנית, לפיה בארבעת מקצועות הליבה, כל מורה בונה תכנית לימוד בת שישה שבועות שמותאמת לקבוצת התלמידים שאותה הוא הרכיב, לפי שיקוליו שלו ולאחר מבחן שייעשה לצורך מיפוי. תלמידים שסובלים מבעיות מוטוריות, זוכים גם לתגבור מצד מורים לחינוך גופני.

 

לפני הרפורמה המצב היה שהקבוצות בכיתות הלימוד היו הטרוגניות מבחינת הישגים. לא יכולתי אני וגם לא יכלו מורים אחרים לתת מענה הולם לכל תלמיד ותלמיד בצורה הזאת, בעוד שהיום אני יכולה להקדיש 45 דקות בתכנית מסודרת ומובנית מראש לתלמידים, שאני יודעת בדיוק איפה נקודות החוזק והתורפה שלהם במתמטיקה וכך אני יכולה לדעת כיצד להביא לשיפור.

 

השינוי נעוץ בכך שבמשך שישה שבועות התלמיד מקבל תגבור וסיוע פרטני, אישי, אך ורק במקצוע אחד. כך נמנע לחץ מיותר, התלמיד יכול להתרכז במאה אחוזים בלימוד וגם המורים במקצועות האחרים פנויים לתגבר תלמידים משלהם והעומס, הן על התלמידים והן על המורים, מחולק בצורה שווה. אין ספק שכך גם החומר מועבר בצורה ברורה ובהירה יותר, גם יכולת הקליטה של התלמיד והפוטנציאל להישגים הם גדולים יותר וגם אוירת הלימודים היא טובה יותר. איןו צורך כיום גם להכביד על המורה ועל התלמיד בשעות לימוד אחרי יום הלימודים, בשעות אחה"צ ולפנות ערב. כיום השיעורים הפרטניים והטיפול האישי לתלמידים מועבר במסגרת יום הלימודים, כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים השוטפת.

 

כל מורה בונה לעצמו את תכנית התגבור, בהתאם להחלטות המועצה הפדגוגית, ויכול להתאים אותה גם לצרכיו שלו וגם לצרכיהם של התלמידים. אני למשל החלטתי לבנות קבוצה של תלמידים שהישגיהם במתמטיקה בינוניים כדי לתת להם דחיפה קדימה לשיפור ולבנות קבוצה של תלמידים מצטיינים במתמטיקה בכיתה ו', כהכנה לקראת המעבר לתיכון. אחת הקבוצות, שאותה אני תגברתי, הראתה הישגים מפליגים באמצע התהליך, בתום שלושה שיעורים בלבד. החלטתי אם כן לא להמשיך ולקחתי שלושה תלמידים אחרים. כך שהמערכת כעת היא גם גמישה ויכולה להתאים את עצמה בקלות לצרכים משתנים.

 

בהמשך לדבריה של חנה להב, וכפי שאמרתי בתחילת דבריי, הרפורמה עוד בתחילת הדרך ויש עוד עבודה רבה. אבל אופק חדש נותן לנו את הכיוון הנכון לשיפור הישגיהם של התלמידים במתמטיקה, בלשון וביתר מקצועות הליבה, כי כעת פחות תלמידים יישארו מאחור, פחות בעיות יוזנחו ותכניות הלימוד שלנו יהיו יותר גמישות ומותאמות לצרכיו האישיים של כל תלמיד. ובל נשכח – המורה מתוגמל הרבה יותר.

 

אם נגעתי בנקודת השכר, חשוב לי להבהיר – אמרתי זאת ללא מעט מעמיתיי. אל תשכחו כי במשך שנים לא קיבלנו שכר על שעות השהייה שלנו – על אסיפות המורים, על הישיבות, על ההשתלמויות. אין זה נכון כלל וכלל לטעון כי כיום מורים עובדים יותר ושכרם נשחק. אני עם ותק של 15 שנה במערכת מרגישה היטב את השינוי בשכרי, אחרי שבמשך שנים לא מעטות עבדתי יותר ממאה אחוז משרה ושכרי היה יותר נמוך.

 

כמובן שהרפורמה עוד בתחילת דרכה ויש עוד הרבה נושאים שצריכים ליבון והמצב עוד רחוק מלהיות אופטימלי. אינני סבורה שהפתרון שמיושם כעת הוא הפתרון האולטימטיבי לבעיות ההישגים במתמטיקה ובמקצועות הליבה האחרים, או לנושא תגמול המורים ויש עודש לא מעט עבודה. אבל כן אני חושבת שהכיוון שבו אנחנו נמצאים עכשיו הוא כיוון רצוי.

 

שלכם,

לריסה למשוב.

רוצים לקבל התראה לתיבת הדואר שלכם כשעולה כאן תוכן חדש?